- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 5070-11-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
5070-11-15
13.11.2016 |
|
בפני השופט: נצר סמארה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: כלל חברה לביטוח בע"מ עו"ד בודה |
נתבעים: 1. יוסף שמואל 2. הראל חברה לביטוח בע"מ עו"ד רחמים |
| פסק דין | |
|
1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 11.06.2015, בין כלי רכב, מ"ר 24-124-32 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח מסוג מקיף (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 65-675-57 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").
2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות קרות התאונה ולעניין היקף הנזק הנטען.
3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.
4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.
5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות תמונת מקום התאונה ששוגרה לתיק בית המשפט לאחר הדיון, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעים תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60% ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות לתאונה בשיעור של 40%.
הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.
5.1.נהגת רכב הנתבעים העידה כי תחילה פתחה את דלתה (פתוחה בחציה), הוציאה את רגלה מחוץ לדלת, לאחר מכן עסקה בהתארגנות בתוך הרכב, וכאשר ניגשה ליטול את תיקה שהיה מונח על המושב שליד מושב הנהג, פגע רכב התובעת בדלתה הפתוחה.
בעניין זה אומר כי כבר ציינתי בעבר, במספר פסקי דין שהוצאו תחת ידיי, כי פתיחת דלת רכב מבלי שנהגו או הנוסע שבו יוצאים ממנו מיד לאחר פתיחת הדלת, נוגדת את תקנה 80(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
