תא"מ 50606-07-12 יוסמיטי בע"מ נ' אספרסו נט בע"מ ואח'

1.לטענת התובעת סיפקה לנתבעת מוצרים שונים מספר פעמים בשנת 2008 והוצאו לה חשבוניות שסכומן הכולל עומד על 10,639 ₪ (קרן) שלא שולמו.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי היא הפסיקה פעילותה עוד בשנת 2009 וכי לא קיבלה כל דרישה לתשלום משך 6 שנים. בהקשר זה טענו הנתבעים לשיהוי בהגשת התביעה. עוד טענה כי החשבוניות עליהן מבוססת התביעה (שצורפו לכתב התביעה) אינן נושאות חתימה ולפיכך מכחישה הנתבעת כי סופקו לה המוצרים המפורטים באותן חשבוניות.

2.יצויין שהנתבעת פורקה מרצון בידי בעליה, הנתבע 2, עוד ביום 26/6/13. לפיכך היא אינה עוד בגדר 'אישיות משפטית' בת תביעה. בנסיבות אלה תוקן כתב התביעה והוסף הנתבע 2, בעליה ומפרקה כנתבע נוסף.

הנתבע הוסיף וטען כי משפורקה החברה הנתבעת כדין, אין עוד מקום להגיש התביעה נגדו.

3.המחלוקת היא אם הוכיחה התובעת חוב של הנתבעת 1 שטרם שולם. מאחר שהחברה חוסלה כלפי לפני למעלה משנתיים ולא ניתן לתבוע אותה, השאלה הנוספת היא אם ניתן לחייב את הנתבע 2 באותם חובות.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת אצל התובעת, סיפקה התובעת לנתבעת מוצרים בתקופה שבין ינואר ליוני 2008. תנועות הכרטסת מעלות אספקת סחורה כמו גם הוצאת חשבוניות זיכוי בשל החזרת סחורה ואף 2 תשלומים שנעשו בשיקים (ביום 10/4/08 וביום 15/6/08).

5.אין מחלוקת שהחשבוניות אינן חתומות בידי מי מהנתבעת ולפיכך אין עדות ישירה לקבלת הסחורה בידי מי מהנתבעת. ואולם, חשבונית חתומה אינה אלה ראייה לקיומו של החוב ואינה יוצרת אותו.

אכן, ההתקשרות של התובעת עם הנתבעת היתה באמצעות סוכן של התובעת מר סאסי, אשר לא עובד עוד אצל התובעת ולכן לא הובא לעדות (עדות הגב' יעקב, בעמ' 8, ש' 6). נהג החלוקה מטעם התובעת, מר גולדשטיין העיד שסיפק סחורה בפועל אצל הנתבעת (עמ' 9, ש' 16) הגם שלא זכר מדוע החשבוניות במקרה זה לא חתומות. מר גולדשטיין העיד על נוהל עבודה לפיו מקום בו מושארת הסחורה לפני פתיחת המקום לא נחתמת החשבונית (עמ' 9, ש' 24). ואולם לא זכר אם כך נעשה במקרה של הנתבעת.

6.בצד האמור העידה הגב' יעקב מטעם התובעת כי שוחחה מספר לא מועט של פעמים עם מי מנציגי הנתבעת בדבר החוב (עמ' 8, ש' 3; עמ' 8, ש' 31) ואף ידעה לציין ששוחחה עם 'שאול' שסברה שהוא התובע (עמ' 8, ש' 3), כשבמסגרת עדותו של הנתבע התברר שהוא הבעלים הקודם ממנו רכש התובע את הנתבעת (עמ' 15, ש' 2). היא אף שלחה עותק מכרטסת החוב לנתבעת לפי בקשת מי מעובדיה, וציינה את שם העובדת 'עדי' (עמ' 9, ש' 1). באף אחת מהפעמים לא שלל מי מטעם הנתבעת עצם קבלת הסחורה או עצם החוב.

יתרה מזאת הובאה בפניי ראייה שהנתבעת שילמה לתובעת בגין אספקת סחורה: שיק אחד מיום 3/3/08 משוך ליום 10/4/08 – הוא שיק שניתן קודם ליצירת החוב הנדון. שיק נוסף ניתן ביום 12/5/08 משוך ליום 15/6/08 (כרטסת מסומנת ת/2).

יש באותו שיק שניתן ביום 12/5/08 בהצטרף לעדויות שהובאו כדי לקבוע שבמכלול הראיות הנסיבתיות סופקה הסחורה לנתבעת שבגינה הוגשה תביעה זו וכי חלק מהחוב לא נפרע.

7.יושם לב שהנתבע עצמו לא היה פעיל בחברה בעת יצירת חלק מהחוב ולמעשה הוא לא מכיר את התובעת (עמ' 11, ש' 23). החברה עברה לניהולו של הנתבע רק ביום 1/6/08 שעה שתקופת החיוב היא בין אפריל ליוני 2008 (עמ' 15, ש' 16) והחיוב האחרון הוא ביום 17/6/08. לכן למעשה לא יכול הנתבע לדעת – וממילא לא יכול לשלול – קבלת הסחורה אצל הנתבעת. הנתבע אישר הדבר (עמ' 2, ש' 8).

הנתבע אף העיד שלאחר כ- 5 חודשים, ביום 18/11/08, החזיר את ניהול החברה לבעליה הקודמים ונותר כבעלים פורמלי בלבד עד לפירוקה מרצון באמצעותו (עמ' 13, ש' 7). החזרת החברה לניהול הבעלים הקודמים נעשתה לאחר שהתבררו לנתבע שקיימים חובות של הנתבעת כלפי ספק בהיקפים גדולים (עמ' 13, ש' 11). בנסיבות אלה לא ניתן לשלול חוב של הנתבעת כלפי התובעת עליו לא ידע התובע בעת שרכש את הנתבעת.

8.הנתבע העיד שרכש את החברה כ'עסק חי' באופן שרכש אותה על זכויותיה ועם חובותיה. הנתבע אישר שלאחר שהחל בניהול החברה נפרעו שיקים מחשבון החברה שהוא עצמו לא חתם עליהם (עמ' 12, ש' 25). בנסיבות אלה משנותרו לנתבעת חובות כלפי התובעת, הרי שאלו מחייבים את החברה גם בבעלותו החדשה של הנתבע. הנתבע עצמו לא שלל הדבר (עמ' 13, ש' 22)

מכל האמור אני מוצא שתובעת סיפקה לנתבעת מוצרים שונים כמפורט בחשבוניות וכי לנתבעת נותר חוב כלפי התובעת שטרם שולם.