הראל חברה לביטוח בע"מ נ' הלר ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 22.2.15 ע"ס 40,137 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 28.5.14 בין שני הרכבים המעורבים: רכב התובעת ורכב הנתבעות.

בראשית הדברים יצוין כי התנהל והסתיים הליך משפטי קשור: תביעה קטנה ע"ס 10,442 ₪ שהנתבעת 1 שלפניי הגישה ביום 8.9.14 נגד התובעת שלפניי ואח' בת"ק (קטנות ראשל"צ) 21944-09-14 בגין מלוא נזקי רכב הנתבעים שנגרמו בתאונה. בדיון מיום 1.2.15 שנערך בתביעה הקטנה העידו שתי הנהגות ובתום הדיון נדחתה התביעה ללא צו להוצאות, בהסכמת הצדדים שניתנה בעקבות המלצת ביהמ"ש (המלצה שתוכנה לא פורט בפרוטוקול אותו דיון). הצדדים לפניי הסכימו כי כל מסמכי התביעה הקטנה ישמשו כחלק מהחומר הראייתי שיעמוד לצורך הכרעה בפסה"ד שבנדון. ומובהר, כי אין טענה בפי מי מהצדדים לכך שפסה"ד בתביעה הקטנה מהווה השתק פלוגתא בשאלת האחריות לקרות התאונה.

נערך ביום 19.1.17 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שתי הנהגות המעורבות.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

עברתי שוב ושוב ובעיון רב על מכלול המסמכים, הטענות והראיות, ומצאתי שמבחינה ראייתית מדובר במקרה מובהק של ספק שקול או של תיקו ראייתי, שלא מאפשר העדפה של איזו מבין שתי הגרסות הנגדיות המתחרות. על פניו נראה שלא יתכן מבחינה מציאותית ששתי הגרסאות גם יחד התרחשו באמת (שהרי כל אחת מהנהגות טוענת שהשנייה סטתה ומנתיב אחר לגמרי), אך שתי הנהגות גם יחד הותירו רושם של עדות נורמטיביות שמדווחות על הידוע להן באופן עקבי וחסר סתירות. בהקשר זה יצוין כי בחנתי בקפידה רבה במיוחד את דברי נהגת רכב הנתבעות בכל המקומות, ומצאתי עקביות ואף עמידה מרשימה בכל חקירותיה. בנסיבות של תיק אחר היה אולי מקום לתרגם עמימות עובדתית זו לקבלת חלקית של התביעה (נאמר כדי 50% מהתביעה), אך במקרה הנדון לתחושתי הדבר לא יהיה צודק, גם מאחר שהתביעה הנגדית של הנתבעת (שלה יש רק ביטוח צד שלישי, משמע ספגה בעצמה את נזקה העצמי ואם אחייב הנתבעות תיאלץ לשלם גם השתתפות עצמית) נדחתה מאותו טעם (כנראה) של ספק שקול.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.