תא"מ 50391-11-15 גיונה נ' לירם אקסלוסיב 86 בע"מ

מבוא: 

1.לפני תביעה כספית, על סך 32,000 ₪ שעניינה במשלוח 32 דברי פרסומת באמצעות מסרונים קצרים על ידי הנתבעת לטלפון הנייד של התובע בניגוד להוראות סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982( להלן –"החוק"), בנסיבות בהן לא צויינה בהם אפשרות ההסרה. נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

זהות הצדדים:

2.התובע הינו אדם פרטי שבבעלותו טלפון נייד שמספרו מסתיים בספרות 064 (המספר המלא מצוי בתיק). הנתבעת הינה חברה לשיווק הלבשה וביגוד הפועלת מכוח הוראות דיני החברות בישראל הידועה בשמה המסחרי "KEDS".

טענות הצדדים בקצירת האומר:

3.לגרסת התובע, ב-32 מועדים שונים במהלך התקופה מיום 18.6.13 ועד ליום 5.3.14 קיבל הוא מסרונים למכשיר הנייד שבבעלותו הנושאים הודעות בעלות אופי פרסומי בניגוד להוראות החוק. כמו כן, בכל ההודעות לא נמצאו דרכי יצירת קשר או אפשרות הסרה וזאת, בניגוד לחוק. משכך, בהתאם להוראות סעיף 30א (י)1 לחוק עותר התובע לחיובה של הנתבעת בהתאם למלוא הפיצוי הסטטוטורי הקבוע - בסך 1,000 ₪ לכל הודעה פרסומית.

4.הנתבעת מכחישה טענות התובע וטוענת, כי בחודש מאי 2013 ביקשה אשת התובע, גב' שימרית גיונה, להצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת. במסגרת זו הסכימה היא לקבל הודעות פרסומת ודוא"ל על מבצעי הנתבעת ואף מסרה את פרטיה האישיים, לרבות מספר הטלפון הנייד שברשותה – הוא המספר שהתובע טוען כי הינו בעליו. כך, ניתן להיווכח, כי חלק ניכר מההודעות צויינה גב' שימרית גיונה, כנמענת. גב' גיונה, לא רק שלא פנתה בבקשה להסרת פרטיה, אלא אף חידשה את חברותה במועדון הלקוחות של הנתבעת לשנה נוספת ובתוך כך אישררה את הסכמתה לקבלת הודעות פרסומיות על מבצעי הנתבעת. התובע, לא רק שלא פנה אל הנתבעת, אלא אף לא פעל להסרת פרטיו באמצעות אפשרויות ההסרה הקיימות במסרונים.

דיון ומסקנות:

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי ובחנתי הראיות שהובאו בפניי ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי, כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן נימוקיי.