פילר נ' אלום שלמה - ייצור עבודות אלומניום בע"מ ואח'

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב אגב תאונת דרכים.

האחריות

אין חולק, כי התאונה התרחשה ברח' רוטשילד, בקטע כביש בו שני נתיבים בכיוון הנסיעה, כאשר הנתיב הנסיעה מיועד לפונים ימינה, ואילו הנתיב השמאלי מיועד לרכבים הממשיכים ישר.

התובע טען כי עמד ברמזור בנתיב השמאלי, ולאחר התחלפות מופע הרמזור לירוק, החל בנסיעה ישר, לכיוון הצומת, כאשר לפתע הגיח רכב הנתבעים לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו. התובע טען כי לא ראה את רכב הנתבעים עובר להתרחשות התאונה.

הנתבע טען כי עובר להתרחשות התאונה נסע בנתיב הימני, ממנו תכנן לפנות ימינה בהמשך, אולם מאחר ורכב חונה חסם את נתיב נסיעתו, סטה למסלול השמאלי לצורך עקיפה, וזאת לאחר שוידא כי הנתיב פנוי וכי יוכל להשתלב בו בין כלי הרכב, אשר עמדו לאור מופע הרמזור האדום.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והעדה מטעם התובע, מצאתי להעדיף את גרסתו של הנתבע ביחס לאופן התרחשות התאונה.

ראשית, יצויין, כי התובע ורעייתו העידו שניהם ועדויותיהם סתרו זו את זו בנקודות משמעותיות, לרבות בעצם השאלה אם עובר להתרחשות התאונה היה רכבם בעצירה, או לקראת עצירה, בשל מופע הרמזור האדום (כגרסת גב' ליפשיץ, ראו, למשל, עמ' 3 לפרוטוקול ש' 21-31) או שמא החלו בנסיעה לאחר התחלפות מופע הרמזור לאור ירוק (כגרסת התובע, ראו עמ' 1 לפרוטוקול ש' 18-19).

יתר על כן, גם התובע וגם בת זוגו העידו בבירור כי לא ראו את רגע התרחשות התאונה ואף לא ראו את רכב הנתבעים עד לרגע התרחשות התאונה, אלא רק לאחר שהתאונה התרחשה.