תא"מ 49615-06-14 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' בן ישר

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 27.1.16.

לטענת המבקשת, ניתן פסק הדין משלא התייצבה לדיון שהיה קבוע למועד הנזכר לעיל, וזאת עקב תקלה הנובעת מהחלפת ייצוגה באותה תקופה.

המשיב הגיב לבקשה וטען כי התנהלות המבקשת מלמד על זלזול בהליך והתייחס גם לטענות המבקשת בקשר לסיכויי התביעה.

המבקשת טענה בתשובה כי תגובת המשיב הוגשה באיחור ונעדרה נימוק של ממש מדוע אין לבטל את פסק הדין.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק הדין ניתן, כאמור, ביום 27.1.16 והבקשה לביטולו הוגשה ביום 22.2.16, כך שהוגשה במועד.

לא שוכנעתי כי נפל פגם בהמצאת ההזמנה לדיון למבקשת. כפי שצוין בפרוטוקול הדיון, ההזמנה הומצאה כדין לב"כ המבקשת שהיה רשום באותה עת בתיק בית המשפט (ולמעשה, הודעה על שינוי הייצוג הוגשה לתיק בית המשפט רק ביום 10.2.16, כשבועיים לאחר הדיון). משכך, המבקשת אינה זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההליך. אכן המבקשת חדלה במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקשת טענות הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו. יוזכר עוד סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה.