תא"מ 49537-12-14 עירית ירושלים נ' ג'האד

בפני תביעה כספית על סך 73,210.29 שהגישה עיריית ירושלים (להלן: "התובעת") כנגד גב' קוטינה ג'יהאד (להלן: "הנתבעת") בדרישה לתשלום חוב ארנונה, בגין נכס המופיע ברישומי הארנונה כנכס מס' 308140290000062, הנמצא ברחוב קנטר חדאיר 11, בירושלים,  עבור השנים 31.03.91  (ואף קודם לכן) ועד ליום 31.12.14. התובעת טוענת כי הנתבעת חבה בתשלום החוב מכיוון שהיא החזיקה וגרה בנכס במועדים הרלוונטיים של החוב . מנגד, הנתבעת טוענת כי אינה חבה בתשלומו, משום שלא החזיקה בנכס, ולא גרה בו מעולם. עיקר המחלוקת העיקרית בתיק זה ממוקדת בשאלה אחת, והיא האם הנתבעת החזיקה בנכס הנטען, בתקופת החוב הרלוונטית? והאם חבה בתשלומו?

רקע וטענות הצדדים

הנתבעת גרה בעיר העתיקה, ברובע המוסלמי ברחוב קנטר חדאיר 11, בבניין המורכב משתי קומות, כאשר הקומה מושא המחלוקת שלפנינו היא הקומה הראשונה, ואליה מתייחס חוב הארנונה הנטען על ידי התובעת. ביום 23.12.14 הגיש התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת בטענה שלא שילמה חוב ארנונה עבור הנכס שמספרו לצורך חיובי ארנונה כנכס מס' 308140290000062, מס חשבון תושב 1444611002, הנמצא ברח' ברחוב קנטר חדאיר 11, בירושלים (להלן: "הנכס, נכס מספר 062"). לטענתה גובה החוב עד למועד הגשת התביעה (21.12.14) הינו 73,210.29 ₪. בבקשה למתן רשות להתגונן טענה הנתבעת כי אין לה כל חוב ארנונה. לטענתה, היא אכן גרה ברחוב חדאיר 11, בבניין המורכב משתי קומות, כאשר דירתה ממוקמת בקומה השנייה ומשתרעת אך ורק על פני קומה זו. לטענתה היא רשומה כמחזיקה של הקומה זו מאז שנת 1975, ומשלמת באופן שוטף את חובות הארנונה מאז. עוד טענה כי הדירה שבבעלותה רשומה ברישומי ארנונה כנכס מס' 30814-029-000-0047, מס' חשבון תושב 1444603 (להלן: "נכס מספר 047"). הנתבעת הדגישה כי מלבד נכס זה, אין בבעלותה ובחזקתה נכס נוסף, וכי אינה יודעת היכן מצוי נכס 062 שבגינו טוענת התובעת לתשלום החוב.  

לאור תשובת הנתבעת לפיה הגם שגרה בכתובת מושא התביעה אין לה כל חוב ארנונה וכי היא אינה הבעלים של נכס 062, אלא של נכס 047. נדרשה התובעת, ביום 28.01.15,  ליתן הסבר כמה נכסים נמצאים ברחוב קנטר חדאיר 11, ומי הבעלים. ביום 15.02.15, הודיע התובעת כי ברחוב קנטר חדאיר 11, נמצאים שני נכסים נכס מס' 062 ונכס מס' 047.  כאשר נכס מס' 062, מתייחס לקומה הראשונה של הבניין בו מתגוררת הנתבעת, ואילו נכס מס' 047 מתייחס לקומה השנייה של הבניין בו מתגוררת הנתבעת. לטענתה על פי רישומיה על אף שהנתבעת מחזיקה בשני הנכסים ועושה שימוש בשתי הקומות, הנתבעת לא משלמת את הארנונה לגבי הנכס בקומה הראשונה - מס' 062. מנגד, הנתבעת טענה כי מאז שנת 1968, היא מתגוררת בקומה השנייה של הבניין בלבד, ואינה גרה בקומה הראשונה. עוד טענה כי גודל דירתה בקומה השנייה הינו 43 מ"ר, ובגין דירה זו משלמת את חוב הארנונה כנדרש. יוער כי הנתבעת הציגה לבית המשפט אישור ארנונה המעיד על כך שאין לה כל חוב עבור נכס מס' 047. בשל תשובת הנתבעת ולאור אישור הארנונה המאשר שאין לה כל חוב לנתבעת עבור נכס 047, ביום 19.02.15 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן במסגרת ההחלטה הציע בית המשפט לצדדים לתאם מפגש בכתובת מושא התביעה בנוכחות הנתבעת ומפקח מטעם התובעת על מנת לבדוק את הטענות. ביום 21.05.15, הודיעה התובעת כי בהתאם לסקר נכסים שבוצע על ידה ביום 03.03.15, נמצא כי החל מיום 1.1.15 בנה של הנתבעת באסל קונטינה (להלן: "באסל, בנה של התובעת") - "הוא המחזיק בנכס בנושא התביעה". עוד ציינה כנראה בטעות כי "הנכס נשוא התביעה, הינו הקומה השנייה בבית המגורים בו מתגוררת הנתבעת, יחד עם בני משפחתה (מבחינת רישומי הארנונה, מפוצלת שתי קומות בית המגורים, לשני הנכסים). (ההדגשות אינן במקור – ג' א'). העתק דו"ח ביקורת בנכס של מיום 26.02.15  צורף כנספח 6, לתצהירה של גב' דדון. (להלן: "דו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15").  בתגובה לדו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15, הנתבעת ציינה בין היתר בתצהיר שהוגש מטעמה כי בעשרות שנים האחרונות היא מתגוררת בקומה השנייה בלבד, ובגין דירה זו היא משלמת ארנונה באופן מסודר. עוד הצהירה כי הקומה הראשונה של הבניין עד לא מזמן הייתה הרוסה ולא ראויה למגורים. לטענתה, בנה – באסל, עבר להתגורר בקומה הראשונה החל מיום  1.1.15, וזאת לאחר ששכר את הקומה הראשונה מנאמן  ההקדש של משפחת קונטינה  מר סלים ג'מאל קוטינה (להלן: "נאמן ההקדש, מר סלים ג'מאל קוטינה"). עוד הצהירה כי באסל הציג את חוזה השכירות שחתם עם הוואקף למחלקת הארנונה והוא הרשום ברישומי הארנונה כמחזיק של הקומה הראשונה החל מיום 01.01.2015. חוזה השכירות של באסל עם ההקדש מיום 01.01.15, צורף לתצהיר הנתבעת. (להלן: "חוזה השכירות").

ראיות הצדדים:

מטעם התובעת הוגשו תצהירה של גב' אסנת דדון ונשמעה עדותה, וכן עדותו של החוקר מר רמי דר:

גב' אסנת דדון- שהינה מורשת חתימה אצל התובעת (להלן: "גב' דדון").  הצהירה כי הנתבעת רשומה כמחזיקה בנכס 062. עוד הצהירה כי במסגרת חקירה שבוצעה בנכס בשנת 2013, עלה כי בעבר הבעלים של הנכס היה אדם בשם מנצור אליאס  (להלן: "מנצור") וכי הנכס היה גם בבעלותו של אנטון עמאר (להלן: "עמאר"). כן הצהירה כי לאחר שנשלחו לנתבעת שני מכתבי דרישה לתשלום החוב, ומשלא נתקבלה כל תגובה מצדה, הושת החוב על הנתבעת. עוד הצהירה כי במסגרת סקר נכסים שעשה סוקר מטעמה בנכס ביום 31.03.15 נמצא כי בנה של התובעת- באסל,  מתגורר בנכס, ולאחר שמסר באסל חוזה שכירות (מיום 1.1.15) בוצע שינוי מחזיקים בנכס.

וכן העיד מר רמי דר- שהינו חוקר פרטי מטעם חברת "אתגר חקירות פרטיות וביטחון". ("החוקר"). החוקר ביקר בנכס ביום 28.04.13. דו"ח החקירה צורף כנספח 3 לתצהירה של גב' דדון (להלן: "דו"ח החקירה מיום 29.04.13"). החוקר מציין כי במהלך הביקור פגש את עמאר הלה ידע אותו כי הוא אינו מחזיק בנכס הנטען 062. החוקר מציין כי עמאר ציין בפניו כי בבעלותו חמישה נכסים וכי כל הנכסים שבבעלותו נמצאים בסמוך לבניין מושא התביעה, ברחוב קנטר חדאיר 13+ 15, ולא במספר 11. עוד ציין החוקר כי עמאר ידע אותו כי בעבר בטעות הצהיר בפני התובעת כי הוא הבעלים של הנכס 062, חרף כך שמעולם לא היה הבעלים של הנכס. בנוסף מציין החוקר כי בזמן ביקורו הבחין כי הבניין שבו גרה הנתבעת נמצא בשיפוץ מקיף, ושהנתבעת או מי מטעמה לא היו בבית. החוקר מציין כי הוא עודכן על ידי אדם שהיה במקום בזמן ביקורו שהנתבעת ובני משפחתו עברו לגור אצל בנה המתגורר בבית בחנינה עד לסיום השיפוץ. בדו"ח החקירה מציין החוקר כי משפחת קונטינה רשומה בארנונה כמחזיקה בנכס מס' 047 שגודלה 43 מ"ר, וכי בבדיקה שערך נמצא שבפועל משפחת קונטינה עושה שימוש בשטח נרחב יותר מ- 43 מ"ר.  עוד מציין כי הנכס 062, נמצא בתוך הדירה של משפחת קונטינה, ושעל פי מספר זיהוי של הנכס, הנכס אמור להיות צמוד לנכס של משפחת קונטינה במס' 11.  בסוף הדו"ח כותב החוקר כי

             "למרות האמור, ממולץ לשלוח מודד לדירה של משפחת קונטינה שכן כיום אין מדובר בדירה נפרדת, אלא באיחוד של 2 נכסים לדירה אחת (ייתכן שבגמר השיפוצים יתברר כי שיפצו והכינו 2 יחידות דיור)".

מטעם הנתבעת העידה הנתבעת וכן הוגשו תצהירים ונשמעה עדותם של העדים הבאים: