תא"מ 49537-03-14 דיאב ואח' נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

1.בבקשה זו עותרים המבקשים (התובעים) לקבלת העתק ממסמכים ספציפיים המצויים בידי המשיבה (הנתבעת).

2.מסמכים אלו מבוקשים , כך על פי המבקשים, על מנת להוכיח כי עקב טעות אנוש של המשיבה הוצאה פוליסת הביטוח לרכב המבקשים על שם המבוטח הקודם, אביה של המבקשת 2. לשיטתם של התובעים, עובדה זו ניתן יהא להוכיח על ידי שיחות הטלפון שערכו לשם ביטוח הרכב, המוקלטות על ידי המשיבה ומצויות בידה. כן הם עותרים לקבלת העתקים מן השיחות שבוצעו בינם לבין המשיבה לאחר התאונה נשוא התביעה מיום 20.2.12 ולקבלת העתק מפוליסות הביטוח שרכשו בשנים 2010 – 2013.

3.המשיבה טוענת כי תוכן השיחות מצוי בידיעתם האישית של המבקשים, כי אין בידה תמליל של השיחות וזה יוגש בישיבת ההוכחות הקבועה ליום 20.4.15 וכי קיים טעם לפגם בכך שהתובעים מבקשים גילוי השיחות בטרם הגשת תצהירי עדות ראשית.

4.לאחר קריאת הבקשה והתגובה אני סבור כי יש להיעתר לבקשה, בחלקה.

5.תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

(א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים".

6.אשר לשאלת גילוי המסמכים, על פי לשון התקנה, מחויב בעל הדין לצרף לכתב הטענות רשימת מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, בין שמדובר במסמך ה"מועיל" לו ובין שמדובר במסמך ה"מזיק" לו, ובלבד שהמסמך רלוונטי לתביעה (ראה בעניין זה עו"ד משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מהדורה 15 , כרך ב', ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, בעמ' 987-988).

אכן, תקנה 214ח לתקנות השוללת את תחולתו של פרק ט' בעניין גילוי מסמכים בהליך של סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, אולם אם אינו עושה כן, ניתן להורות לו לגלות את המסמך, אלא שזה ייעשה לאחר שתיבחן מידת הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים.

על מנת שלא לרוקן מתוכן את דבריו של המחוקק, יש להניח, כי בעל דין המבקש גילוי מסמכים ספציפי בהליך של סדר דין מהיר, יידרש לשכנע את בית המשפט, במידת שכנוע גבוהה יותר, כי אכן מדובר במסמך רלוונטי, אשר אם לא יוצג, יהיה בכך כדי לפגוע פגיעה קשה ביכולתו לנהל את ההליך.