תא"מ 49233-10-13 מחמד נ' פארס

בדיון מיום 30/11/14 ניתנה לנתבע זכות להגשת חוו"ד גרפולוגית תוך 30 יום מאותו יום והוחלט שהוא ימציא העתק ממנה לצד השני, אשר יהא רשאי להגיש חוו"ד נגדית תוך 30 יום מיום קבלתה.

ביום 21/1/15 הוגשה בקשה ע"י הנתבע להארכת מועד להגשת חוו"ד מומחה גרפולוג, אשר כללה 2 סעיפים:

1.להאריך את המועד להגשת חוו"ד גרפולוג מטעם הנתבע.

2.למתן צו המורה לאמו של התובע לשתף פעולה עם הגרפולוג, להתייצב ולחתום בפניו על מסמכים ולהעביר לו כל מסמך שידרוש ודוגמאות חתימה.

עוד באותו יום הוריתי על דחיית הבקשה מהנימוק שלא היתה הסכמה מטעם הצדדים למינוי מומחה בתחום הגרפולוגיה כפי שהוצע בדיון מיום 30/9/14.

עיקר הדחיה הופנה לסעד השני שנתבקש ע"י הנתבע.

ביהמ"ש סבר שדחיית הבקשה למתן הסעד השני אינה מאפשרת לנתבע הכנת חוו"ד גרפולוגית.

במידה והנתבע היה עותר בפני להארכת מועד להגשת חוו"ד גרפולוגית ללא סעד 2, הייתי נעתר לה.

על אף ההחלטות הנ"ל, הנתבע הגיש חוו"ד גרפולוגית ביום 25/5/15 ללא רשות מביהמ"ש ולא במסגרת המועד שנקבע ע"י ביהמ"ש, דבר שנוגד את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי והמנוגד להחלטות ביהמ"ש.

קבלת בקשת התובע להורות על הוצאת חוו"ד מהתיק עלולה לפגוע בהגנתו של הנתבע.