תא"מ 49156-02-16 קלימי נ' ביידגלן

1. התובע הגיש נגד הנתבעת בקשה לביצוע 3 שיקים ע"ס 2,700 ₪ כל אחד מהם משוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובע מועד פירעון 1.7.14, 1.8.14 ו- 1.9.14 (להלן: "השיקים").

אין מחלוקת כי השיקים נמסרו לתובע מראש לשם תשלום דמי שכירות בהתאם להוראות הסכם שכירות מיום 23.6.14 של דירה ברחוב יבנה 16 כפ"ס (להלן: "המושכר").

שלושת השקים חוללו באין כיסוי מספיק.

לטענת התובע, לא רק שהנתבעת לא שילמה את דמי השכירות בגין המושכר, אלא גרמה למושכר נזקים ולא שילמה חשבונות.

לטענת הנתבעת, מסרה לתובע במעמד החתימה על הסכם השכירות 6 שקים לתשלום דמי השכירות לשישה חודשים כאשר השקים הנתבעים הם חלק מהם.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי ביום 1.7.14, עת נכנסה למושכר, התברר לה כי התובע לא הותיר במושכר מקרר ומיקרוגל להם התחייב בהסכם השכירות וכי קיימת נזילה אשר אינה מאפשרת חיבור מכונת הכביסה לברז.

שרברב שהוזמן למקום על ידי התובע, תיקן את התקלה אך התובע סירב לשלם את שכרו.

מספר ימים לאחר מכן, טענה הנתבעת כי התובע הגיע למושכר, שבר את הברז המתוקן ואף התיישב לצידה והטריד אותה מינית.

בעקבות זאת, בחרה הנתבעת שלא להתגורר בדירה ושלחה לו מכתב ביטול החוזה מיום 15.7.14 אך התובע החליף את המנעול במושכר ולא אפשר לה ליטול את מטלטליה.

לפיכך, טענה הנתבעת לכישלון תמורה מלא הפוטר אותה מפירעון השקים.

2. בכתב תשובתו הכחיש התובע את התחייבותו להותיר במושכר מקרר ומיקרוגל ולטענתו נכנסה הנתבעת להתגורר בדירה ביום 24.6.14 ולא כנטען על ידה.

התובע מאשר את טענותיה של הנתבעת בקשר עם הנזילה בברז אך טוען כי הנזילה אירעה באשמת המובילים וכי שילם לשרברב את שכרו.

התובע הכחיש את טענת ההטרדה המינית ולטענתו הנתבעת המשיכה להתגורר במושכר ואף גרמה לו נזקים.

כתב תשובתו של התובע, שבחר לנהל המשפט ללא ייצוג, היה מלא טענות כרימון כנגד הנתבעת ומשפחתה ואף מטיל רפש ללא הבחנה גם בבא כוחה ובמשטרת ישראל.

בתצהיר עדות ראשית שהגיש, טען התובע כי לאחר שהשיק הראשון חזר בקשה הנתבעת ומשפחתה כי תינתן לה אורכה לתשלום מאחר ואין לה כסף אך כשהשיק השני חזר ללא כיסוי, פנה אליה ובקש כי תפנה את המושכר.

במעמד חקירתו הנגדית טען כי תביעתו היא בגין חודשיים שכירות ותשלום ועד בית, ארנונה, חשמל ומים.