תא"מ 49049-09-16 תמיר-חברה להשכרת רכב בעמ נ' בוגופולסקי ואח'

לפני תביעה על סך 10,169 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 15/06/15.

1.הנהגת מטעם התובעת הצהירה כי ביקשה להיכנס למקום חניה מימין לכיוון נסיעתה, בניצב למדרכה, ובעת שנכנסה למקום החניה ורכבה עמד כמעט במקביל לרכב שחנה מימינה, נפתחה דלת נהג הרכב מימין ופגעה ברכבה.

2.הנהג מטעם הנתבעים טען כי קודם לתאונה, יצא מרכבו, עמד מחוצה לו כדי לסגור את הדלת, משהבחין ברכב התובעת נכנס למקום החניה הסמוך, זז ורכב התובעת פגע בדלת רכבו שנותרה פתוחה.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, במוצגים שהוגשו, שמעתי את עדות הנהגת, עדות הנהג וכן עדות שתי הנוסעות הנוספות מטעם הנתבעים, מסקנתי הינה כי גרסת הנהגת מסתברת מגרסת הנהג, ומכאן אחריותו להתרחשות התאונה.

4.עדות הנהגת בפני היתה סדורה, עקבית והגיונית ועלתה בקנה אחד עם האמור בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1. היא הבהירה כי, כפי שמתבקש באותו איזור, נסעה ברחוב במהירות איטית, נכנסה לחניה באיטיות, או אז פתח הנהג את דלת רכבו שפגעה ברכב התובעת. היא הכחישה כי הנהג עמד מחוץ לרכב קודם למפגש בין הרכבים, אך אישרה כי יכול שאחת הנוסעות כבר עמדה מחוץ לרכב.

5.בטופס ההודעה מטעמו, נ/1, לא טען הנהג, כפי שהצהיר בפני בדיון, כי זז הצידה, על מנת להימנע מפגיעת הרכב בו. בטופס ההודעה מטעמו נטען כי הנהגת פגעה ברכב במהלך תימרון חנייתה, ולא כפי שנטען כיום, עם ובמהלך כניסתה למקום החניה. ככל שאכן הנהג הבחין ברכב התובעת נכנס למקום החניה כשהוא עומד מחוץ לרכבו, ולטענתו, במהלך סגירת הדלת, אך הגיוני כי היה פועל מיידית להמשך סגירת הדלת ולכתו מהמקום, על מנת לאפשר חניית רכב התובעת.

6.בכל הכבוד, לא מצאתי כי יש בעדויות הנוסעות ברכב הנתבעים כדי לשנות ממסקנתי.

העדה הראשונה הצהירה כי ראתה את התרחשות התאונה. ברם, אינני סבורה כי היה באפשרותה להבחין באופן התרחשות התאונה, שכן היא הצהירה כי "הייתי בתהליך יציאה מצד ימין". לפיכך, אין בידי לקבל טענתה כי, על אף שהיתה בתהליך יציאה מהרכב מצידו הימני, היא הסיטה מבטה במקביל לכיוון הנהג והבחינה באופן התרחשות התאונה. עדותה אף איננה תואמת לעדות העדה הנוספת, שהצהירה כי בעת התאונה כל הנוסעים ברכב כבר עמדו מחוצה לו. העדה השניה אף הצהירה כי הנהגת נכנסה למקום החניה במהירות, הגם שישבה במושב האחורי מצד ימין והצהירה קודם לכן שלא הבחינה בנהגת קודם להתרחשות התאונה.

7.כל עדי הנתבעים העידו כי היה בכוונתם לצאת מהרכב לכיוון יעדם. מכל האמור מסתבר בעיני כי גם הנהג ברכב הנתבעים ביקש לצאת את הרכב ופתח את הדלת מבלי לשים ליבו לכך שרכב התובעת נכנס למקום כדי לחנות לצידו. קודם לפתיחתו את הדלת היה עליו להסתכל היטב כי ניתן לעשות כן וכי מקום החניה משמאלו אכן פנוי. משלא עשה כן, קמה אחריותו להתרחשות התאונה.