תא"מ 48508-03-16 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קופף ואח'

מונחת לפניי תביעה כספית לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים בין רכב התובעת ורכב הנתבעים.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 6.8.2014, נסע רכב התובעת בכביש 38, כשלפתע, עם הגיעו לצומת עזקה, פנה רכב הנתבעים שמאלה לכביש 38, אל תוך נתיב נסיעת הרכב של התובעת ופגע ברכבה בצידו השמאלי. בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה, תיארה נהגת התובעת כי היא נסעה בכביש "ישר ומשאית שיצאה מהפניה פגעה ברכבי מהטמבון האחורי ועד לקדמי לכל אורך הרכב". חוות דעת שמאי שצורפה תומכת בנזק המתואר. בתמונות שצורפו ניכרים סימני שפשוף ועיקום פח. כן המראה השמאלית שבורה.

הנתבעים מנגד, מבקשים לדחות את התביעה. לטענתם, לאחר שהנתבע 3 (להלן: "הנתבע") סיים את הפנייה אשר בוצעה בזהירות וכדין, ולאחר שהתיישר כולו בנתיבו, הגיח לפתע רכב התובעת אשר ביקש לעקוף את רכבו בחוסר זהירות ומבלי לשים ליבו למתרחש בדרך ופגע ברכב הנתבע. בטופס הודעתו תיאר הנתבע את קרות התאונה באופן הבא: "אחרי פניה בצומת T שמאלה, התחלתי להתיישר רכב צד ג' שהגיע מאחורי ונסע במהירות, ניסה לעקוף מצד ימין בצמוד לתחנת האוטובוס והתוצאה מכך נשברה המראה שלה השמאלית".

הנהגים העידו לפניי. נהגת התובעת העידה כי הנתבע לא נכנס לנתיב הצדדי, נתיב האצה, אליו הוא צריך להיכנס כדי להשתלב בתנועה עם הכביש הראשי אלא נכנס ישר לנתיב שלה. היא דחתה את גרסת הנתבע לפיה היא ניסתה לעקוף אותו מימין, משמדובר בכביש עם מסלול אחד והיא ממשיכה לנסוע ישר, ו"ברגע שהוא נכנס לנתיב שלי עליתי על המדרכה לתחנת האוטובוס בכדי שלא ימחץ" (עמ' 3, שורות 2-3). היא הדגישה "הוא היה צריך להיכנס לנתיב השמאלי שהוא בעצם מקביל אלי ולהשתלב בתנועה, מה שקרה הוא נכנס לנתיב שלי, אני עליתי מהר וברחתי ואז נעצרתי קצת אחרי תחנת האוטובוס" (שורות 15-17). "צומת טי שאלה שבאים מכיוון זכריה ומשתלבים בכביש 38 יש להם השתלבות, בקטע של הצומת יש שני נתיבים אחת השתלבות וראשית. המשאית הייתה אמורה להיכנס שמאלה לחכות שהנתיב המהיר יתפנה ולהשתלב" (שורות 26-28). כן העידה, כי הנתבע "השלים כבר את הפנייה שלו שמאלה רק לא עד הסוף. הוא לא הספיק להיכנס עד הסוף אחרי שהוא פגע בי הוא נכנס" (שורות 12-13). היא הבהירה כי היא ראתה אותו בעודה נוסעת על הכביש, "ראיתי אותו מתחיל לעשות פנייה שמאלה"..."כשאני רואה את המשאית פונה שמאלה, אני נוסעת ישר זה כביש שלי אין לי איפה לעצור" (שורה 22 ו-25 בהתאמה).

הנתבע העיד כי לא ראה אף אחד בצומת, הוא החל לעבור עם המשאית "הספקתי לעבור לצד השני, בדיוק אחרי תחנת האוטובוס, קיבלתי מכה" (עמ' 5, שורות 5-6). הוא הסכים כי לאחר הפנייה שמאלה ישנו נתיב השתלבות וזכות הקדימה היא למי שנוסע בכביש הראשי. הוא הבהיר כי הוא פנה שמאלה "מהצד השני שם יש תחנת אוטובוס בדיוק וראיתי את המהירות בהפתעה, תחנת אוטובוס בנתיב הימני שם נכנסתי לנתיב הימני" וכשראה את נהגת התובעת זה היה ברגע האחרון, אחרי ש"כבר עברתי את הכביש" (שורה 30). הוא השיב לשאלת ב"כ התובעת, כי הוא ראה אותה "רחוק מאוד, אז התחלתי לעבור" (שורה 32).

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צורפותיהם ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

מעדות הנתבע עולה כי הוא ראה את נהגת התובעת "מרחוק מאוד" והחל בפנייתו, בידיעה כי מדובר ברכב משאית שעל מנת לבצע פנייה ולהשלימה בנתיב ראשי הוא מסתכן כי רכב התובעת כבר יגיע לצומת ושדה הראייה שלו מצטמצם תוך כדי ביצוע הפנייה. הוא לא סתר את גרסת נהגת התובעת כי לא נכנס לנתיב ההשתלבות אלא נכנס ישירות לנתיב הראשי וניסה להתיישר. זאת, כאשר לנהגת התובעת ישנה זכות קדימה, בניגוד לתקנות 64 ו-65 לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

6.תקנה 1 לתקנות התעבורה מגדירה את המונח "מתן זכות קדימה " ב:

"אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם". זכות הקדימה נמשכת מעברת לתחילת נסיעה בקו הצומת ועד היציאה ממנו" (ראו והשוו: ת"ק 20065-02-10 לביא נ' זי שלמה (12.10.2010).