משרקי נ' ישראל ואח'

1.תביעה לתשלום נזק שנגרם לרכב התובע באירוע תאונתי מיום 4.12.15, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי רכביהם באו במגע כאשר רכב התובע מקדים את רכב הנתבעות, מהלך פניה ימינה, כאשר רכב התובע עצר בפניה, ומכאן כי האחריות כשלעצמה לאירוע התאונתי מוטלת על הנתבעת 1.

התובע טוען כי רכב הנתבעות פגע ברכבו מאחור והסב לו נזק המגובה בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, בעוד שהנתבעת 1 טוענת כי הפגיעה לא היתה ממש פגיעה אלא ליטוף ממש וכי לא נגרם לרכב התובע כל נזק.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות וכן עיינתי בכל החומר הקיים לרבות בתמונות רכב התובע כפי שצולמו ע"י הנתבעת 1 במקום ההתרחשות ותמונות השמאות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי כפי שיובהר להלן.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.התובע תומך תביעתו כאמור בחוות דעת שמאית, כאשר אמנם נבדק הרכב בין שלושה שבועות לחודש לאחר אירוע התאונה.

אולם, אין חולק כי אף לפי חוות דעת השמאי המדובר בנזק שהינו מן הקלים, ובנסיבות אלה, כפי שהסביר התובע בחקירתו לא היה כל הכרח בהשבתתו והרכב אף טרם תוקן, שכן התובע ממשיך ועושה בו שימוש לצרכי פרנסתו.

השמאי לא נדרש לחקירה על חוות דעתו ותמונת הנזק שהוצגה מטעם הנתבעות ואשר העידה הנתבעת 1 כי צילמה במקום ההתרחשות ובזמן אמת תואמת את תמונות השמאות ואין בה כדי לסתור את ממצאי השמאי.

ניכר אפוא מתמונות השמאות בהשוואה לתמונה שצולמה כאמור כי לא נגרמו לרכב התובע נזקים נוספים עד לבדיקתו.

4.שמעתי את עדויות הנהגים ומצאתי לתת אמון בעדות התובע, שהינה עדות ברורה, ישירה ורציפה, בלתי מתחמקת והותירה בי אפוא רושם מהימן.

כך, עדות העד באשר למנגנון ההתרחשות כמו גם מיקום הפגיעה, מתיישבים עם העובדה כי הרכבים היו בעת המגע בפניה ימינה.