תא"מ 47882-12-16 גולוב נ' יחזקאל

ביום 22.12.16 ניתן צו מניעה זמני לבקשת המבקשת כנגד המשיב. כתנאי לתוקפו של צו המניעה נדרשה המבקשת בהחלטתי מיום 25.12.16 להפקיד ערבון בסך 1,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב.

בהתאם לפסק הדין מיום 2.1.17 פקע צו המניעה.

המשיב הגיש ביום 5.1.17 בקשה לחילוט סכום הערבון בעקבות נזקים שנגרמו לו זאת כמפורט בבקשתו מאותו היום ובבקשות נוספות שהוגשו על ידו לאחר מכן. יצוין כי בקשותיו של המשיב לא נתמכו בתצהיר.

המבקשת לא השיבה לבקשות לחילוט העירבון על אף שנדרשה לכך, לפיכך נכון הייתי להורות על חילוט הערבון לטובתו של המשיב.

עם זאת, בינתיים ביום 17.1.17 הוגשה לתיק בית המשפט החלטת כב' רשמת הוצל"פ הילה דקל צמח מיום 31.12.16 בתיק 01-92731-09-4, לפיה הוטל עיקול על זכויותיה של המבקשת-החייבת בתיק ההוצל"פ, גב' אולגה גולוב.

ברע"א 7623/08 שנרך נ' פלס (כב' הרשמת לוין) [פורסם בפדאור] נאמר כך:

"כאשר מוטל עיקול מכוח סעיף 44 לחוק, גזברות בית המשפט היא בבחינת צד שלישי המחזיק בנכסים של יוזם ההליך – החייב – הכפוף להוראות המוציא לפועל. בית המשפט מעביר את הערבון לרשות ההוצאה לפועל בכל מקרה בו מוטל עיקול על העירבון, וטרם נקבע כי יש להחזיר את הערבון לידי אחד הצדדים. בהעברה זו אין משום נקיטת עמדה בשאלה האם ניתן לממש את העירבון באותם הליכי עיקול, ושאלה זו צריכה להידון בפני רשות ההוצאה לפועל. לעניין הערבון, בית המשפט הוא כאמור בבחינת מחזיק בלבד, ואין הוא נוקט עמדה בשאלת הזכויות להן טוענים בעלי הדין ובשאלה אם הנכס ניתן לעיקול אם לאו. המחלוקת בשאלות אלה, מקומן להתברר בלשכת ההוצאה לפועל בגדרה הוטל העיקול..."

ראה עוד לעניין זה ע"א 3115/99 מזרחי נ' טופז (כב' הרשם אוקון) וכן רע"א 4125/08 ברמי נ' החברה לפוטוגרמטריה (כב' הרשמת לוין) [פורסמו בפדאור]

בענייננו, הוטל העיקול בטרם ניתנה החלטה בדבר העברת כספי הערבון לידי המשיב להטבת נזקיו והוצאותיו.

בנסיבות אלו, המזכירות תעביר את סכום הערבון לידי רשות ההוצאה לפועל, וזו האחרונה תדון בשאלה האם נכס זה בר עיקול הוא אם לאו. ככל שיוחלט כי נכס זו אינו בר עיקול – יועבר הסכום לידי המשיב.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.