תא"מ 47863-05-14 קוט נ' משאהדה ואח'

1. לפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, בתאונה מיום 21.4.12.

2. ברכבו של התובע נהגה בתו, גב' רנא קוט (להלן: "הנהגת"). לצדה ישבה חברתה, גב' פאטמה חאג' עלי.

לטענת הנהגת, ביקשה לצאת מחניון הסמוך לחנות בכפר טמרה. החניון גובל בכביש שלאורכו מדרכה, ובמקביל למדרכה, מימין לחניון, עמדה משאית מחוברת לנגרר, והחלה לנסוע אחורנית, עד שפגע הנגרר ברכב התובע והסב לו נזק, כמתואר בחוות דעת השמאי ובתמונות שצורפו לה.

3. לטענת הנתבעים, בעת התאונה כלל לא היה הנגרר מחובר למשאית, אלא עמד במקום, ואילו רכב התובע הוא שפגע בנגרר המנותק.

המשאית והנגרר הם בבעלות הנתבעת מס' 2, יזמי הצפון לשיווק בע"מ, והנתבעת מס' 3 ביטחה את רכבי הנתבעת מס' 2 בביטוח אחריות.

אשר לנתבע מס' 1, אף שבכתב התביעה נטען כי היה נהג המשאית בעת התאונה, על פי פרטים שככל הנראה נמסרו על ידי מי מטעם הנתבעת מס' 2, התברר בדיון שהתקיים בפניי, כי למעשה הוא לא היה הנהג, אלא עוזרו של הנהג, שכיוון את המשאית לצורך התחברות לנגרר. נהג המשאית היה מר מוחמד עזאיזה (להלן: "הנהג"), שלא נתבע, אך הוזמן על ידי הנתבעים לעדות.

אין בכך כדי לפגוע בתביעה, שכן ממילא נתבע המעסיק, שלו אחריות שילוחית למעשי הנהג ואף למעשי עוזרו של הנהג (ככל שאלו מטילים עליהם אחריות), וגם נתבעה חברת הביטוח, המבטחת את אחריות החברה נהגיה ועובדיה.

4. בדיון שהתקיים בפניי ביום 11.1.15 נשמעו שתי עדות התביעה ושני עדי ההגנה.

לאחר ששמעתי את העדויות, מצאתי כי יש להעדיף את גירסת התביעה על פני גירסת ההגנה, כפי שיפורט להלן.