תא"מ 47660-04-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' סברה ואח', תא"מ 36698-05-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עובד ואח'

1.לפניי שתי תביעות שיבוב בסדר דין מהיר שאוחדו: הראשונה, תא"מ 47660-04-15 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 36698-05-15 (להלן: "התביעה השנייה"), שעניינן בתשלום תגמולי ביטוח ששילמו התובעות בשתי התביעות למבוטחיהם בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, כפי המתוארת להלן:

תאונת הדרכים אירעה ביום 16.12.2014 בין כלי רכב, מ"ר 44-934-13, שבעת התאונה, היה מבוטח על ידי התובעת בתביעה הראשונה ונהוג בידי הנתבע 1 בתביעה השנייה (להלן: "רכב התובעת"), לבין כלי רכב, גורר, מ"ר 66-759-52, שבעת התאונה, היה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה, מבוטח על ידי הנתבעת 2 בתביעה הראשונה והתובעת בתביעה השנייה (להלן: "הגורר") אליו מחובר נגרר, מ"ר 16-453-68 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת 3 בתביעה הראשונה (להלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

יצוין כי ערב הישיבה המקדמית הגיעו ב"כ הצדדים בתביעה הראשונה להסדר דיוני, לפיו אם בית המשפט ימצא לנכון להטיל על הנתבעים אחריות לתאונה הרי שיטיל על הנתבעת 2 והנתבעת 3 אחריות שווה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הישיבה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעות ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה הראשונה להתקבל במלואה, ודין התביעה השנייה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.