תא"מ 47645-12-14 בן צור נ' כהן ואח'

בפני תביעה שעניינה תאונת שרשרת.

התובע העיד כי נסע ברח' הופיין בחולון, בו נתיב אחד. הכביש היה עמוס ועל כן הנסיעה היתה במהירות נמוכה בלחיצה על דוושת הגז והבלם לסירוגין. בעת שהיה בבלימה, רכבו נפגע לפתע מאחור ונהדף לעבר המדרכה מימין הכביש. בעת שהתעשת, ראה רכב מזדה ממשיך בנסיעה ונבלם בעמוד פרסום על אי התנועה בצד שמאל, ונהגו איבד את ההכרה. התובע העיד כי ראה רכב קאיה (רכבו של הנתבע 3) מאחוריו אך לא ידע לומר אם הוא קשור לתאונה.

מעדות הנתבע 3 עולה כי הוא מודה בכך שפגע ברכב הנתבע 1 אשר פגע בעוד רכב והועף לעבר עמוד תאורה, הגם שטוען כי הנתבע 1 לחץ בטעות על הגז ולכן המשיך בנסיעה ופגע בעמוד. לדבריו, לא ראה כל תאונה בה נפגע התובע לפני פגיעתו בנתבע 1 מאחור. ("היה פקק, מי שנסע לפני עצר, זה היה רכב מאזדה. אני נסעתי ופגעתי ברכב. רכב המאזדה לחץ על הגז, הוא הגיע לעמוד התאורה. אני עצרתי. את התובע אני לא ראיתי". "לא ראיתי שהרכב שנסע לפני המאזדה נפגע").

"ת.אני פגעתי במזדה שפגעה בעמוד.

ש.לפניך לא ראית תאונה. הגעת, לא הצלחת לבלום, פגעת ברכב שלפנייך מזדה והעפת אותו, כנראה שהוא פגע בעמוד ובעוד רכב.

ת.כן."

(...)

"ש.הדפת אותו על רכב שהיה לפנייך?

ת.כן."

זאת בניגוד להודעתו לחברת ההשכרה שלמה סיקסט, בה נרשם מפיו כי רכב התובע בלם בלימת פתע, רכב הנתבע 1 פגע בו מאחור, ורכב הנתבע 3 לא הספיק לעצור ופגע ברכב המזדה.

עדותו של הנתבע 1 לא נשמעה, עקב גילו ומצבו הרפואי.