תא"מ 47355-11-14 רול סנטר מרכז אזורי לתריסי גלילה בע"מ ואח' נ' אוחיון ואח'

1.תביעה לתשלום סך של 25,905 ₪ בטענה כי הנתבעים הזמינו ורכשו מהתובעת אלומיניום עבור ביתם לצורך הכנת חלונות אך לא שילמו תמורתו.

כפי הנטען בכתב התביעה ובתצהירי העדים מטעם התובעת, הנתבעים התקשרו עם חברת פ.א. פרידמן תעשיות אלומיניום בע"מ (להלן: "חברת פרידמן") לשם הכנת החלונות והתריסים בביתם הנבנה. אלא, שלנוכח חובות שנצברו לחברת פרידמן לזכות התובעת, סירבה התובעת להמשיך ולספק לה חומר, אלא כנגד תשלום מזומן.

הנתבעים יצרו אפוא קשר עם נציג התובעת, מר אילן בן דוד, ועם בא כוחו, עוה"ד ארז משה, על מנת לגרום לכך שהתובעת תספק לחברת פרידמן את חומרי הגלם הנדרשים להשלמת העבודה בבית הנתבעים, אשר שווים עמד על סך של 40,183 ₪.

אף כי עוה"ד משה דרש מהנתבעים לחתום על שטר חוב להבטחת התשלום עבור חומרי הגלם, הנתבעים סירבו לכך בטענה כי הם מוכנים לקנות את חומרי הגלם ישירות מהתובעת כך שעסקת הרכישה תהיה מולם ולא מול חברת פרידמן. עוה"ד משה סירב להצעה אך מר בן דוד נתן בנתבעים אמון והסכים להצעה.

לפיכך, מסרו הנתבעים שני שיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד, כמקדמה, והצדדים סיכמו כי הנתבעים ישלמו עבור כל הזמנת הסחורה בזמן האספקה, שתבוצע בחברת פרידמן.

על כן, סיפקה התובעת בשלב ראשון את האלומיניום הדרוש לתחילת העבודה בשווי של 10,000 ₪, כפי ששולם.

ביום 17.2.13 נתבקשה התובעת ע"י הנתבעים לספק אלומיניום נוסף, הנתבעים מסרו שיק על סך 5,000 ₪ והתובעת סיפקה את הסחורה.

כך, נרכש אמונו של מר בן דוד וכעבור מספר ימים פנו הנתבעים וביקשו להעביר לחברת פרידמן חומרי גלם נוספים בשווי של 25,183 ₪, תוך התחייבות כי יגיעו לשלם בימים הקרובים. הסחורה סופקה אך התובעת נדחתה בטענה כי עד אשר לא יקבלו את המוצר המוגמר לאחר הרכבתו בביתם אין בכוונתם לשלם, ולבסוף לא שולם דבר.

2.הנתבעים דוחים מכל וכל את טענות התובעת וטוענים להעדר כל התחייבות למול התובעת העשויה להקים להם חבות כלפיה.

הנתבעים טוענים כי בינם לבין חברת פ.ב. עבודות אלומיניום בע"מ נכרת הסכם לביצוע עבודות אלומיניום בביתם, הכולל גם את עלויות חומרי הגלם הנדרשים לפרויקט, והנתבעים אף העבירו לידי הקבלן תשלום כמפורט בהסכם.

במהלך ביצוע העבודות טען הקבלן כי נקלע לקשיים כלכליים אולם הוסכם בין הנתבעים לבין מנהל החברה, מר אלכסנדר פרידמן, כי הינו מתחייב לסיים את העבודות, אשר היו ממילא בשלבי סיום, וכך אכן נעשה.

עקב מצבו הכלכלי, התבקשו הנתבעים ע"י הקבלן לבצע את התשלום ישירות לספק, התובעת, כדי שהקבלן יוכל למשוך את חומרי הגלם, וסוכם בין הנתבעים לבין הקבלן כי הקבלן יעדכן אותם מעת לעת לגבי סכום ההזמנה הנדרשת והנתבעים יעבירו המחאות בהתאם לזכות התובעת. עוד הוסכם כי כל סכום שיתבקשו הנתבעים ע"י הקבלן לשלם כנגד אספקת סחורה יקוזז מיתרת תמורת ההסכם שנכרת ביניהם.

בהתאם, הנפיקו הנתבעים שלוש המחאות על סך 5,000 ₪ לזכות התובעת, אולם, פרט לביצוע התשלום כאמור, בהתאם להזמנה שבוצעה ע"י הקבלן אל מול התובעת, אין בין הנתבעים לתובעת כל קשר ולא ניתן לייחס להם את חובותיו של הקבלן מול ספקיו, לגביהם אין לנתבעים ממילא כל ידע.

כאמור, לנתבעים אין את הידע הנדרש לביצוע הזמנת חומרי גלם ולכן התקשרו עם הקבלן בהסכם לביצוע העבודות, הכולל גם עלויות של חומרי גלם. הקבלן הוא בעל הידע הנדרש לביצוע הזמנת חומרי גלם והתובעת אף מצינת בכתב התביעה כי הקבלן הוא זה שביצע מולה את ההזמנה. מכל מקום הנתבעים לא ביקשו את התובעת להעביר לקבלן חומרי גלם והקבלן הוא הגורם המזמין.

בנקודת הזמן בה התבקשו הנתבעים ע"י הקבלן לשלם ישירות לתובעת עבור חומר גלם, מדובר היה בחומרים בעלות של 15,000 ₪, ששולמו ע"י הנתבעים מידית כפי שנדרשו ע"י הקבלן. הנתבעים שילמו מלוא חובם לקבלן אשר סיים את העבודה עפ"י ההסכם, בקיזוז הסכום ששילמו ישירות לתובעת, כאמור לעיל.