תא"מ 47000-07-13 ידעי נ' אזולאי

1.ביום 18.3.2012 שכרה הנתבעת מהתובע את דירתו ברח' ויצמן בנתניה, כהמשך לתקופת שכירות קודמת, שהחלה שלוש שנים קודם לכן.

2.התובע מחזיק צ'ק בחתימת הנתבעת, שנמסר ריק מפרטים.

התובע הגיש את הצ'ק לביצוע, משום שלשיטתו, הנתבעת הפרה את תנאי הסכם השכירות.

3.בניגוד לרשום בצ'ק, התביעה הועמדה על סך 6,110 ₪ (לפי הודיית התובע בעמ' 5 ש' 1 לפרוט' מיום 3.5.15).

טענות התובע

4.התובע טוען כי הנתבעת מסרה לו את הצ'ק נשוא התביעה כצ'ק לבטחון, להבטחת קיום כלל התחייבויות השוכרים בהסכם, נוסף על שלושה צ'קים אחרים, שנמסרו להבטחת התשלומים לרשויות.

5.התובע מוסיף וטוען כי בתום ארבע שנות שכירות הותירו הנתבעת ובעלה כי את המושכר במצב שאינו ראוי להשכרה. התובע נדרש לשיפוץ הנכס טרם העמדתו להשכרה בשנית. לשיטתו, בפגישה שנערכה טרם פינוי המושכר, התחייב בעלה של הנתבעת לערוך בנכס תיקונים לפי דרישת התובע, אולם לבסוף פונה הנכס בלי לתקן דבר.

6.התובע טוען כי בטרם עריכת השיפוץ, פנה אל הנתבעת והציע לה לערוך את התיקונים בעצמה. הנתבעת לא הגיבה לפניות אלה. כן הוא מוסיף, כי ערך השוואת מחירים, קיבל הצעות מחיר שונות, הכל על מנת להוזיל את עלויות השיפוץ.

7.התובע דוחה את טענות הנתבעת לליקוים במושכר. לדבריו, לפני מסירתו לנתבעת נערך בנכס שיפוץ. הנתבעת אישרה בחתימתה על ההסכם שאין לה טענות ביחס למצבו. מעולם לא פנתה לתובע בתלונות על ליקויים או תקלות, וטענותיה נטענו לראשונה בהליך המשפטי.

טענות הנתבעת