תא"מ 46769-05-15

מעיון בטענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה, ואבאר.

על אף הלשון החד משמעית של תקנה 97 (א) לתקנות סדר דין אזרחי, שלפיה נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך ייתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד- עפ"י הפסיקה אין להתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור כל עוד לא ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

במציאת נקודת האיזון הראויה בין השיקולים השונים על בית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות לכל מקרה, ואין לקבוע כלל נוקשה שיקפח באופן גורף את זכותם של בעלי הדין לנהל הליך שיפוטי.

מידת הזמן שחלף מתום המועד הקבוע להגשת כתב הגנה הוא שיקול המובא במסגרת השיקולים ששוקל בית המשפט, אך אין בו כדי להכריע, יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה.

(ראה רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נגד אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, 8.4.02).

במקרה דנן, עולה כי ההמצאה ביום 25.5.15 לא הומצאה לנתבעת כדין, לאור ממצאי רישום רשות הדואר, ואף הוחזר אל השולח ביום 31.5.15, ולא זאת אף זאת, עולה מתצהיר הנתבעת כי כתב התובענה הומצא לנתבעת ביום 6.7.15, ומשכך יש להגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 22.7.15.

ברם יום זה נופל בתקופת הפגרה ומכוון שימי הפגרה לפי סעיף 529 לתקנות סדר דין אזרחי אינם נספרים לעניין זה, המועד שנועד להגשת כתב ההגנה הוא לא יאוחר מיום 5.9.15 ראה ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נגד סולל בונה בע"מ (טרם פורסם, מיום 6.4.08). ביום 21.7.15 הוגש כתב הגנה בתיק וביום זה אף הוגשה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

אף אם אקבל את טענת התובע, כי הנתבעת היתה מודעת לתביעה ביום 21.6.15 וביום 25.5.15 הרי שטענת ידיעה מול פורמליות תיבדק לגופא, ובמקרה דנן, כלל ההמצאה גובר על כלל הידיעה (רע"א 449/04 בן אליעזר נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, 9.12.04)

בנסיבות המקרה דנן, לא הוכח בפני כי הנתבעת התרשלה באופן חמור, דבר אשר עשוי היה להצדיק את טענות התובע, ואין חולק כי גם אם נקבל עמדת התובעים כתב ההגנה לא הוגש באיחור ניכר.