תא"מ 46660-09-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' נ.ע.ט. להובלות בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 23.9.12 ע"ס 23,520 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים (נטענת) מיום 17.4.11.

נערכה אתמול בפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות הנהגים המעורבים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], עם הנמקה קצרה וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

התובעת זכאית לפיצוי בשיעור 35% מנזקיה, על יסוד ההנמקה הקצרה הבאה עפ"י המוסכם:

• גם בתום שמיעת הראיות נותר ספק בדבר זהות נהג רכב התובעת בשעת התאונה, כאשר ממסמכים שונים עולה שברכב נהג אביו (ז"ל) של מי שהעיד לפני כנהג הרלוונטי. שאלת זהות הנהג משליכה מטבע הדברים גם על מהימנות גרסת התובעת ועדיה בכל הנוגע לאופן התרחשות התאונה, לרבות קשירת משאית הנתבעות ומטענה הנטען לתאונה.

• גם בתום שמיעת הראיות נותר ספק בדבר תוכן המטען שהובילה משאית הנתבעות, והראיות כולן לא הובילו למסקנה מובהקת.

• עולה מהראיות שכן הוצגו כי קיימות ראיות רלוונטיות נוספות שלא הוצגו, והכוונה בעיקר לעדויות של מי שהיו מעורבים בתאונת השרשרת הנטענת שנוצרה/התרחשה מאחורי רכב התובעת במקום התאונה. גם לא הובהר (בניגוד למתבקש) האם קיימת זיקה כלשהי בין האירוע או התאונה מושא התביעה שלנו לבין אותה תאונת שרשרת.