תא"מ 46599-06-14

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 19,796 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 02.10.2013, בין כלי רכב, מ"ר 16-163-76 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב בבעלות הנתבע, מסוג קלנועית (להלן: "הקלנועית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעות טוענות כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג הקלנועית אשר בעוד רכב התובעות עומד לאור מופע אור אדום ברמזור, ניסה נהג הקלנועית להידחף במרווח בין רכב התובעות למדרכה מצד ימין, ובהתחלף האור ברמזור לירוק כאשר רכב התובעות פונה ימינה התנגשה בו הקלנועית בדופן ימין.

מנגד, טוען הנתבע כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב התובעות אשר לא נתנה דעתה לקלנועית הנוסעת לצדה מימין פנתה ימינה בצומת מיד לאחר מכן פגעה עם רכבה בקלנועית.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם הנתבע שישבה עמו בקלנועית בעת קרות התאונה.

4.לאחר חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את סיכומיהם בעל פה וביקשו מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.