תא"מ 46550-11-13 אביטל נ' התנור - תאגיד מים וביוב בע"מ

1.בפני תביעה כספית על סך 31,572 ₪,שהגיש התובע בטענה כי הנתבעת- תאגיד מים וביוב שהוקם מכוח חוק תאגידי מים וביוב תשס"א, גבתה מהתובע את הסכום הנ"ל, שלא כדין.

לטענת התובע, הנתבעת התנתה שלא כדין, מתן אישור מטעמה לוועדה לבניין ערים, בתשלום הסכום ולכן שילם את הסכום תחת מחאה. לטענת התובע, על הנתבעת להשיב לו הסכום ששילם שכן מדובר בחיוב שלא כדין אשר לא נדרש מיתר בעלי הנכסים בשכונה וזאת מאחר וכל הוצאות הפיתוח, לרבות הנחת תשתיות מיום וביוב, בוצעו בעבר על ידי מנהל מקרקעי ישראל ועל ידי עיריית ק"ש ושולמו על ידי הבעלים בעת רכישת המגרשים.

2.הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות. הנתבעת הכחישה את הטענה כאילו התנתה את מתן האישור בתשלום וטענה כי בקשת התובע להיתר בניה הייתה ביחס למבנה קיים שהוקם לא כדין ובבדיקה שערכה לצורך חיבור הנכס למערכת הביוב הציבורית התברר כי התובע הקים מסלעה בחלק האחורי של הנכס אשר כיסתה את קו הביוב הציבורי והברכה אליה היה אמור הנכס להתחבר. לפיכך, לא ניתן היה לאשר את התכניות שהגיש התובע עד למציאת פתרון חלופי.הנתבעת טענה כי לאחר שניסיונותיה לאיתור הקו שכוסה על ידי המסלעה, לא צלחו, בוצעה הטיה של הקו והברכה הגלויה וזאת כדי להקל על התובע שעליו היה להניח את המשך הקו על מנת לחבר את הנכס למערכת הביוב הציבורית.

לעניין סכום החיוב טענה הנתבעת, כי המדובר בהיטל ביוב ואגרת מים בהתאם לחוקי העזר העירוניים, כאשר ניתן לתובע פטור מתשלום ביב ציבורי וכן הנחה של 50% בסעיף אגרת הנחת צינורות (מים ובניה) שכן השטח פותח ע"י משרד הבינוי והשיכון. הנתבעת הכחישה את הטענה כאילו יתר בעלי הנכסים בשכונה לא נדרשו לשלם וטענה כי כל בעלי הנכסים אשר הגישו בקשה להיתר בניה, שילמו היטלים ואגרות ע"פ חוקי העזר.

3.מטעם התובע, העיד התובע וכן השכן בשם מר יצחק טל (להלן: "יצחק").

מטעם הנתבעת העיד המהנדס מר לואיס בלכר (להלן: "המהנדס").

דיון:

4.מאחר שמדובר בתביעה בהליך מהיר ובהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – התשמ"ד, יהיה פס"ד שלהלן מנומק בתמציתיות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל המסמכים שבפניי, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

כבר בתחילה אציין כי טענות הצדדים ביחס לשאלה מי אחראי לכך שלא ניתן היה לחבר את נכס התובע לבריכה אליה היה אמור הנכס להתחבר (האם מחמת הקמת מסלעה ע"י התובע – כטענת הנתבעת, או מאחר שדובר בברכה נסתרת והמסלעה כלל לא הוקמה בשטח התובע ולא על ידו, כנטען ע"י התובע) ומי נשא בעלות הטיית הקו וחיבורו לבריכה חדשה, כלל אינן רלוונטיות לתביעה שבנידון. התובע לא תבע הוצאות שלטענתו הוציא בגין ביצוע העבודה שנדרשה לצורך ביצוע החיבור ואף הנתבעת לא גבתה מהתובע את עלות העבודה בה נשאה, לטענתה, כמפורט בסעיפים 20-21 לתצהיר המהנדס.