תא"מ 46429-01-12

לפניי תביעה כספית מיום 24.1.12 ע"ס 3,614 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 22.3.10.

נערכה ביום 20.10.15 בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק) שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עדות נוסע ברכב הנתבעים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

שני הנהגים המעורבים נושאים באחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, כאשר נהג רכב התובעת נושא ב-65% מהאחריות ואילו נהג רכב הנתבעים נושא ב- 35% מהאחריות. בקביעתי זו, נתתי דעתי למחלוקת העובדתית באשר לנסיבות התרחשות התאונה ולראיות המסוימות שהוצגו (ולקשיים ולסימני השאלה שעולים מכולן), תוך ששקללתי את ההסתברויות הרלוונטיות של הגרסות ושל הראיות.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 1,265 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 24.1.12 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 24.1.12 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 500 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.

• סך של 1,400 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.