הראל חברה לביטוח בע"מ נ' דנטס אריזות בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 23.2.14 ע"ס 5,087 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 2.9.13.

נערך ביום 21.4.16 בפניי דיון (ישיבה מקדמית ראשונה ויחידה) שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומי טענותיהם בכתב.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

המחלוקת בתיק, בסופו של יום, הינה במישור הנזק בלבד: האם רכב התובעת ניזוק בתאונה בפינה האחורית שמאלית (כטענת התובעת) או בפינה האחורית ימנית (כטענתן, כנראה, של הנתבעות). הוצגו גרסות ועדויות מנוגדות, כאשר אני חייב לציין שמשתי הגרסות והעדויות גם יחד עולים סימני שאלה שלא מקבלים מענה מלא בראיות חותכות או אובייקטיביות. אני מוצא בנסיבות לשקלל את כל הדברים ולקבוע כי התובעת זכאית לפיצוי בשיעור 50% מנזקיה.

אני מוצא לנכון לציין נתון אחד, שהוא כמובן לא בגדר חזות הכל, אך שיש גם בו כדי להראות שגם מבחינת צורת הדרך (העולה מעדויות הנהגים) הגרסה הנגדית של הנתבעות אפשרית. הכוונה לכך ששני הנהגים מאשרים שפני הרכבים היום לפנייה ימינה, ולכן, ובהנחה המסתברת לפיה שני הרכבים היו בשיירה, יתכן מצב שבו חזית רכב הנתבעות מצאה עצמה מול הפינה האחורית ימנית של רכב התובעת.

הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 2,544 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 23.2.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 379 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.