תא"מ 4637-06-14

1.לפניי תביעה כספית על סך 10,147 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 28.09.2013, בין כלי רכב מ"ר 61-663-74 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 41-881-57 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא לעניין נסיבות קרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שתערך חלוקת אחריות לקרות התאונה בין הנהגים המעורבים בה. נהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 40% ואילו נהג רכב הנתבעים יישא באחריות בשיעור של 60%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה ביותר לביסוס מסקנתי:

על נהג רכב הנתבעים נופלת עיקר האחריות מכיוון שהיה עליו לשמור מרחק מהרכב שלפניו, הוא רכב התובעת ולהיות ער למתרחש לפניו בכביש. הרי לא ייתכן כי רכב יעצור באמצע הנתיב ללא כל סיבה או מטרה, כך שהיה על נהג רכב הנתבעים לשמור מרחק סביר מהרכב שלפניו לשם יכולת התמודדות עם עצירה פתאומית של הרכב שלפניו. אני משוכנע כי אם נהג רכב הנתבעים היה מקפיד לשמור מרחק מרכב התובעת הרי שהתאונה הייתה נמנעת.

יחד עם זאת, גם על נהג רכב התובעת יש להטיל אחריות לקרות התאונה. היה על נהג רכב התובעת ליתן סימנים קודם לפנייתו שמאלה, והיה עליו אף לפנות שמאלה, לא לפני שבחן את תנאי הכביש ווידא כי פנייתו שמאלה אפשרית. ייתכן כי אם היה מסתכל במראות הרכב היה מבחין ברכב הנתבעים שמנסה לעקוף אותו ולכן היה נמנע מלפנות שמאלה.