תא"מ 46161-02-15 ויזל נ' קרמר

לפני תביעה שטרית שהחלה בהגשת שיק ביטחון ע"ס 29,870 ₪ לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתיק 528238-12-14.

הצדדים ניהלו הליך מלא ומורכב בשלב ההתנגדות לביצוע שטר ועם מתן הרשות להגן הוגשו תצהירים, חוות דעת מטעם התובע והתיק נשמע.

לגרסת התובע, נחתם בין הצדדים הסכם שכירות בית ביישוב מגדים ובמסגרתו שכר ממנו הנתבע את הבית לתקופה של 4.5 שנים תוך שהוא מתחייב לשמור על הבית, לתקן על חשבונו כל נזק וליקוי, לא לבצע שינויים ואם ייעשו יהיה זכאי התובע לשמור עליהם מבלי לפגוע בזכותו לבקש את הסרתם.

השיק נשוא התיק ניתן לטענתו כביטחון להבטחת התחייבויות הנתבע על פי ההסכם.

התובע טוען כי הבית נמסר לנתבע כשהוא חדש ותקין והוחזר במצב שדרש השקעה ושיפוץ של עשרות אלפי שקלים. חוות דעת שהגיש התובע נוקבת בסכום של 77,300 ₪, בחקירתו טען שעד היום שילם כ-40,000 ₪ בגין תיקונים. המומחה מטעמו לא הגיע לדיון והתובע טען כי היה על הנתבע לבקש את זימונו אם ברצונו היה לחקור על חוות הדעת, טענה שהתקבלה נוכח הוראת תקנה 130א' לתקסד"א.

התובע מכחיש את טענות הנתבע לפיהן הוסכם על החזרת שיק הביטחון ומפנה לכך שמסרונים המדברים על העברת שיק מתייחסים לשיק דמי שכירות, מפנה לכך כי הנתבע מודה שהחזיק בכלב (חלק מנזקים מיוחסים לאחזקת הכלב), שהתקין ופירק מערכת אזעקה ושלא סייד וצבע את הבית עם עזיבתו.

התובע מפנה לכך שמצדו השתתף בעלויות איטום וצביעת הבית והנתבע השלים עם כך והחזיק בנכס לאורך זמן כך שאין לקבל את טענותיו של האחרון בדבר קיזוז נזקים ופגמים שהיו בבית ופגעו בהנאת הנתבע ולמעשה הסיבה היחידה בגללה עזב הנתבע את המושכר היא דרישתו של התובע להעלאת דמי השכירות כאשר בדיון התברר כי למעשה היה מדובר בניסיון (שצלח) למנוע את חידוש ההסכם עם הנתבע לתקופה נוספת.

התובע מוסיף וטוען כי עקב התנתקות צינור, נגרמה הצפה בבית והנתבע שהיה גם סוכן הביטוח שלו, הגיש בשמו תביעה, זכה בפיצוי של 4000 ₪ והכל מבלי לידע את התובע. גם הטענה כי יתרת הפיצוי באה במקום החובה בצביעת הבית שקרית לטענת התובע ואין זה הגיוני שהוא יצבע על חשבונו במקום הנתבע אשר קיבל מחברת הביטוח כספים כדי לתקן את הנזק ולא עשה כך.

לגרסת הנתבע, הוא השקיע בבית עשרות אלפי שקלים וכל ההשקעה נותרה שם בין אם כריהוט והתאמה ובין אם כהקמת וטיפוח גינה, הכל נעשה בידיעת התובע ובהסכמתו כאשר זה ביקר פעמים רבות במושכר, ראה, התרשם ומעולם לא העלה טענה כלשהי ביחס לנזק או להפרה כלשהי של ההסכם. הנתבע מפנה לתכתובות מהן ניתן לבסס טענתו זו.