תא"מ 46022-03-14 שריקי ואח' נ' פורת ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 9,743 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.06.2013 בין כלי רכב, מ"ר 34-333-73 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 30-608-68 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגות המעורבות בתאונה ועדת ראייה מטעם התובעות.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לערוך חלוקת אחריות לקרות התאונה בין הנהגות המעורבות בה.

שוכנעתי כי התאונה לא נגרמה על ידי כך שנהגת רכב הנתבעות המשיכה ישר מנתיב נסיעתה שהיה מיועד לפנייה שמאלה בלבד אלא מסטייתה ימינה, לנתיב נסיעתו של רכב התובעות, תוך כדי פנייה שמאלה.

בשל כך, עיקר האחריות לקרות התאונה מוטל על נהגת רכב הנתבעות בשל סטייה שלא כדין מנתיב לנתיב, בחוסר זהירות ומבלי ליתן דעתה לרכב התובעות, כאשר רכב התובעות היה בשלב מתקדם יותר של חציית הצומת. יחד עם זאת, נהגת רכב התובעות אינה פטורה מאחריות לקרות התאונה, באשר היא נהגה ברכבה ביד אחת כאשר בידה השנייה סיגריה, ובכך ביצעה פנייה שמאלה עם רכבה בחוסר זהירות.

חלוקת האחריות תעשה באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא בשיעור של 70% לקרות התאונה ואילו נהגת רכב התובעות תישא בשיעור של 30% לקרות התאונה.