אס. ג'י. אלקטרוניקה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 29.4.2014, בה מעורבים רכב מבוטח הנתבעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין במחלוקות ביניהם לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ולאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לזירת התאונה ולמוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים, הגעתי לכלל להטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב הנתבעת.

על יסוד החומר שלפניי ראיתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת ולהעדיפה על פני גרסת נהג רכב הנתבעת. נהג התובעת העיד כי בעת שרכב התובעת נסע במהירות נמוכה בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה לפני הכניסה לכיכר השעון ביפו, רכב הנתבעת (מיניבוס) שנסע בנתיב השמאלי, סטה בחדות ימינה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בחלק האחורי שמאלי של רכב התובעת והמשיך בנסיעה כשהוא מתכחכך בדופן שמאל של רכב התובעת, ולאחר שפגע בחלק הקדמי של רכב התובעת נעצר. גרסתו של נהג התובעת בעדותו הייתה אחידה לגרסה שנמסרה בתאור נסיבות האירוע (ת/1) ובתרשים שצורף לו, והיא נתמכת בעדותו של נוסע רכב התובעת, שאישר כי ראה את רכב הנתבעת סוטה לנתיב הימני בו נסע רכב התובעת. מנגד גרסת נהג הנתבעת לאופן התרחשות התאונה לא הייתה משכנעת ולא הייתה אחידה. בעוד שבטופס ההודעה (נ/1) נטען כי התאונה ארעה "במהלך יציאה" מהכיכר ימינה, לדברי נהג הנתבעת בעדותו התאונה ארעה בכניסה לכיכר (עמ' 4 שו' 29, עמ' 5 שו' 2-3). בנוסף, אין בטופס ההודעה נ/1 זכר לגרסת נהג הנתבעת בעדותו המאוחרת, שרכב התובעת עקף את רכב הנתבעת מימין, במהלך ביצוע רכב הנתבעת פנייה ימינה בקשת רחבה דרך הנתיב השמאלי בכיכר. קיים קושי להסתמך על עדותו המאוחרת של נהג הנתבעת בבית המשפט, שלוש שנים לאחר התאונה ולקבוע על יסוד עדות זו, שכמוה כעדות כבושה, ממצאים. לכך יש להוסיף כי גרסת נהג רכב הנתבעת לכך שבכניסה לכיכר יש נתיב נסיעה אחד וכן לעקיפת רכב התובעת את רכב הנתבעים מימין, נמצאה תלויה על בלימה משבתמונת זירת התאונה באתר "גוגל מפות" נראים שני נתיבי נסיעה בכניסה לכיכר, כגרסת נהג התובעת, וכן לאור עדותו של נהג הנתבעת לפיה בימין היו כלי רכב חונים (עמ' 5 שו' 1-2). בנסיבות אלה גרסת נהג הנתבעת לעקיפת רכב התובעת את רכב הנתבעת מימין, אינה סבירה.

מוקדי הנזק בכלי הרכב, אף הם, מסתברים עם גרסת נהג התובעת לסטיית רכב הנתבעת לנתיב רכב התובעת, יותר מגרסת נהג הנתבעת בעדותו לעקיפת רכב התובעת את רכב הנתבעת מימין. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעת ניזוק בדלת שמאל קדמית, כנף שמאל קדמי ומראה. בתמונות הנזק נראים סימני צבע כחול (כצבע רכב הנתבעת בחלקו) בכנף האחורית שמאלית ובמראה, סימני חיכוך בדלת שמאל קדמית ובכנף קדמית (ללא צבע) וסימני מעיכת הפח בכנף שמאלית קדמית (ת/2). בתמונות רכב הנתבעת נראים סימני חיכוך לאורך הדופן הקדמי של רכב הנתבעת. מוקדי נזק אלה, בשילוב היות רכב הנתבעת חלקו בצבע לבן וחלקו בצבע כחול ועדותו של נהג הנתבעת כי רכב הנתבעת פגע במראה ובחלק הקדמי של רכב התובעת (עמ' 5 שו' 22) תומכים במסקנה כי רכב הנתבעת סטה לנתיב רכב התובעת, יותר מגרסת נהג הנתבעת בעדותו לעקיפת רכב התובעת את רכב הנתבעת מימין, גרסה שהייתה מתאפיינת בפגיעה בחזית שמאל ברכב התובעת, שלא הייתה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, אני מטילה את האחריות לתאונה על נהג הנתבעת, אשר הפר את תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התכ"א-1961. בנסיבות העניין, בשים לב לכך לפגיעה ברכב התובעת בדופן קדמי שמאלי (ולא בחזית) ולעדות נהג התובעת, שנתמכה בעדותו של נוסע רכב התובעת, כי בשל קיומם של עמודים בצד ימין של הכיכר לא התאפשר להסיט את רכב התובעת ימינה, לא מצאתי לקבוע אשם תורם לנהג רכב התובעת.

זאת ועוד, בהתאם למכתב הנתבעת מיום 4.1.2015 (ת/3) הנתבעת שילמה לתובעת, ללא הסתייגות בשאלת האחריות, סך של 1,355 ₪ בגין נזקיה. אין במכתב טענה לאחריות נהג התובעת לתאונה וההסתייגות הנטענית נוגעת לשאלת הנזק. בכך יש גילוי דעת מצד הנתבעת לאחריות נהג הרכב הנתבעת לתאונה.

אשר לנזק, חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה אינה כוללת את נזקי החלק האחורי שמאלי של רכב התובעת, ולאור סימני החיכוך הנראים בתמונות רכב התובעת בדלת קדמית שמאלית ובכנף קדמי שמאלי (ת/2(א), ת/2(ב)) כסימנים נמשכים של אותה פגיעה, יחד עם אישור נהג הנתבעת בעדותו לכך שרכב הנתבע פגע בחלק הקדמי של רכב התובעת (עמ' 5 שו' 22) והיות בדיקת השמאי את רכב התובעת ביום התאונה, אני מקבלת את קביעותיה של חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ולא נסתרה, על כל רכיביה, לרבות בגין הכנף והדלת השמאלית קדמית.

לאור האמור, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 10,891 ₪ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עדי התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ז, 29 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.