רביע נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

ב"כ התובע עו"ד נאשף נג'ם

ב"כ הנתבעת 1 עו"ד דניאל שושני

ב"כ הנתבעת 2 נתאי פולק

פסק דין

האם פוליסה לחידוש ביטוח רכב שהונפקה עבור רכב התובע רטרואקטיבית על ידי הנתבעת 1, באמצעות הנתבעת 2, תקפה, והתובע זכאי לתגמולי ביטוח על פי פוליסה זו בגין התאונה שארעה לרכבו, שעה שבטרם חידוש הפוליסה, ובפער של ארבעה ימים בין סיום הפוליסה הקודמת לפוליסה החדשה, התקיימה תאונת דרכים שבה הוגדר רכב התובעת כאובדן כללי.

העובדות שאינן במחלוקת:

1. ביום 1.2.18 הסתיימה פוליסת ביטוח של הנתבעת 1, חברת ביטוח, אשר הונפקה עבור התובע בגין רכבו. פוליסת הביטוח, שבוצעה באמצעות הנתבעת 2, סוכנות ביטוח, לא חודשה בטרם סיומה.

2. ביום 2.2.18 נגרמה תאונת דרכים לרכב התובע.

3. ביום 4.2.18 התקשרה נציגת הנתבעת 2 לאב התובע, לצורך חידוש הפוליסה, זה סיפר לה על התאונה על פי שיחה שהוקלטה, ולאחר שיחה זו חידשה נציגת הנתבעת 2 את הפוליסה הן בגין ביטוח החובה והן בגין הביטוח המקיף.

4. הפוליסה הונפקה עוד באותו יום באופן רטרואקטיבי, בהמשך לפוליסת ביטוח קודמת של התובע אצל הנתבעת עבור רכב זה, כך שהפוליסה המשיכה לחול באופן רציף החל ממועד סיום הפוליסה הקודמת, 1.2.18. הפוליסה המשיכה להיות בתוקף, לרבות תשלום דמי הביטוח, לכל אורך חיי הפוליסה שהונפקה, ולא בוטלה על ידי הנתבעת 1. זאת, גם לאחר שהתבררה לנתבעת 1 התאונה ונטען לשלילת דמי הביטוח. דמי הביטוח שולמו, אם כן, לאורך כל התקופה, על אף סירוב חברת הביטוח לפצותו.

5. ביום 22.2.18 נערכה שמאות לרכב על ידי שמאי הנתבעת 1, בה נקבע כי גובה עלות התיקון גבוהה מערך הרכב ומשכך הוגדר הרכב כאובדן כללי ששרידיו ישמשו לפירוק בלבד.