תא"מ 45650-01-15

1.לטענת התובעת ביום 15.5.14 הגיעה נהגת רכב התובעת, הגב' אסתר מצליח, למתקן השטיפה שבבעלות הנתבע. עת עמד הרכב עם דלתותיו פתוחות, כאשר הגב' מצליח מחוץ לרכב, הסיע עובד של הנתבע רכב אחר שהיה ליד רכב התובעת ופגע בדלת הנהג ברכב התובעת.

2.לטענת הנתבע לא קיבל כל תלונה בדבר האירוע נשוא התביעה וזאת אך לאחר כחצי שנה ובעקבות פניה מצד התובעת עצמה. הנתבע מוסיף וטוען לכך שהתובעת לא הציגה כל ראיה לכך שהרכב אכן היה ביום האירוע במתקן השטיפה שבבעלותו וכן שהנזק נגרם כפי שנטען על ידי התובעת בכתב תביעתה.

3.ביום 8.11.15 התנהל דיון בתיק.

העידו הגב' אסתר מצליח והנתבע.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

יש לציין שבימ"ש הציע לצדדים הצעה לסיים התיק בדרך של פשרה, אך הצעה זו לא התקבלה.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה עדיפה בעיני גרסתה של גב' מצליח על פני גרסת הנתבע ועל כן עדיפה בעיני הטענה שהאירוע ארע כפי שנטען על ידי הגב' מצליח בעדותה.

5.הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה.

מאחר ועסקינן בהליך שמתנהל כהליך אזרחי, די בכך שהתובעת תטה ולו במעט את מאזן ההסתברות לטובת גרסתה (למעלה מ 50%) כדי שתביעתה תתקבל במלואה.

6.התרשמתי כי עדותה של הגב' מצליח אמינה.

עדותה נתמכה בטופס הודעה שנשלח כעשרה ימים לאחר האירוע.

בטופס זה מצוין מספר הפלאפון של הנתבע, כאשר הגב' מצליח טענה שקיבלה מספר זה מאחד מעובדי הנתבע במשרדו של הנתבע בסמוך למתקן השטיפה.