תא"מ 45437-03-16 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' שרביט ואח'

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

2.התאונה התרחשה בצומת סמוכה לצומת בית ליד. רכב התובעת ורכב הנתבעים עמדו ברמזור אדום לפני פנייה שמאלה, כאשר רכב התובעת היה בנתיב השני משמאל ואילו רכב הנתבעים היה בנתיב השמאלי ביותר. כאשר התחלף הרמזור לירוק פנו הרכבים שמאלה, תוך שרכב הנתבעים היה מעט מאחור ביחס לרכב התובעת. ההתנגשות הייתה בין הדלת השמאלית אחורית של רכב התובעת לבין הפינה הימנית קדמית של רכב הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מי סטה לנתיבו של מי.

3.לאחר שהאזנתי לעדויות ושקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה. מטעם התובעת העידו הנהג שנהג ברכב, ובתו שנהגה ברכב שנסע מאחור. הנהג העיד שהוא לא ראה את רכב הנתבעים עד רגע התאונה, אך היה נחוש בדעתו כי הוא לא סטה לנתיב שמשמאלו. הבת תמכה באופן כללי בגרסתו של אביה, אולם היא לא ידעה לתאר בפירוט כיצד ניצבו הרכבים האחד ביחס לשני ברגע התאונה, והגם שהבת עשתה עליי רושם אמין לא שוכנעתי כי היא הבחינה בתאונה ברמת הפירוט הנדרשת. זאת ועוד, בנסיבות העניין דומה כי ההנחה שרכב התובעת סטה מבלי משים לנתיב שמשמאלו בלא שהבחין ברכב התובעת שהיה משמאל ומאחור סבירה יותר, גם אם במעט, מאשר ההנחה כי הנתבעת 1 בחוסר שימת לב סטתה לנתיב שמימינה כאשר רכב התובעת נמצא ממש לצידה. כך או אחרת, בסופו של יום מדובר בתיק סטייה, והתובעת לא עמדה לדעתי בנטל להראות כי הצד שכנגד הוא זה שסטה. לסיום אעיר, כי לטענת ב"כ הנתבעים מוקדי הנזק תומכים בגרסת הנתבעת 1, אולם לא שוכנעתי כי במקרה הנוכחי יש לייחס למוקדי הנזק משקל ממשי, ומכל מקום גם בלא טענה זו מסקנתי היא כי התובעת לא עמדה בנטל.

4.לאור האמור, התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ז, 27 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.