תא"מ 45409-04-13

אלו הן תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונה שקרתה ביום 29.6.12.

הנהג ברכב התובעת סיפר בעדותו כי ביום המקרה נסע בשד' ירושלים בחולון ביציאה מפארק המים, כשהוא ברמזור בנתיב הימני. רכב הנתבעים פנה ברמזור אדום לכיוון הנתיב של נהג התובעת. רכב מסוג טרנזיט שעמד ברמזור והיה קצת לפני רכב התובעת יצא מהרמזור, וחסם לרכב התובעת את שדה הראייה, ולכן לא ראה רכב התובעת את רכב הנתבעים מגיע. הוא רק שמע צפצוף חזק של רכב הטרנזיט, הספיק לבלום ופגע ברכב הנתבעים שחצה את הצומת באדום, לדבריו. עוד סיפר כי הנהג ברכב הנתבעים התנצל ואמר שחצה באדום, אך כאשר הגיע שוטרים למקום אמר לפתע שהוא אינו זוכר.

אשתו של הנהג ברכב התובעת העידה כי בעודם נוסעים בשד' ירושלים לכיוון מחלף ראשון, הבחינה באור אדום ברמזור בכיוון נסיעתם. בעלה החל להאט וכאשר הם התקרבו לרמזור, הרמזור התחלף לירוק, ולכן הם האיצו שוב. בנתיב משמאלם עמד רכב טרנזיט שהתחיל בנסיעה גם הוא לתוך הצומת. הם הגיעו מאחוריו, ונכנסו לצומת ביחד איתו. הם שמעו אותו צופר אך לא ראו למה. רק כאשר הוא זז מעט הופיע רכב הנתבעים מקדימה ובעלה ניסה לבלום אך ללא הצלחה למנוע את התאונה. גם לדבריה אמר הנהג ברכב הנתבעים כי הוא מצטער וכי לא שם לב.

הנהג ברכב הנתבעים סיפר כי נסע בשד' ירושלים בחולון ופנה שמאלה לכיוון רחוב מפרץ שלמה. לדבריו, במקום שלושה נתיבים: שניים ישר ואחד שמאלה. הוא היה בנתיב השמאלי, מחכה לרמזור, שפונה שמאלה. למיטב זכרונו פגעה בו מכונית מצד ימין שלו. עוד הוסיף כי הוא היה מצוי בתקופה לא פשוטה של חייו.

מכל העדים הנ"ל נגבו גם הודאות משטרתיות וכן נערך דו"ח פעולה על ידי המשטרה.

ברור כי לאור תיאורי העדים ונסיבות התאונה, הרי שאחד הצדדים חצה את הצומת באור אדום, וזאת מאחר ונתיבי הנסיעה של כלי הרכב המעורבים חוצים זה את זה, כך שלא ייתכן כי לשניהם היה אור ירוק; כלומר, על בית המשפט לקבוע את גרסתו של מי הוא מקבל.

מבין גרסאות הצדדים אני מעדיף את גרסת התביעה:

שני עדי התביעה העידו באופן קוהרנטי כי לפניהם, בנתיב מצד שמאל היה רכב מסחרי שהחל בפניה שמאלה וכי שמעו אותו צופר בחוזקה. הן הנהג ברכב התובעת והן אשתו מתארים, כל אחד בנפרד, כי רכב הטרנזיט היה במצב עמידה והוא החל לנסוע כאשר מופע הרמזור התחלף לירוק בכיוון נסיעת רכב התובעת. להבהיר: רכב התובעת היה בנתיבים הנוסעים ישר ורכב הטרנזיט בנתיב הפונה שמאלה. אין חולק בין הצדדים כי מדובר ברמזורים נפרדים, אחד לרכב התובעת ואחד לרכב הטרנזיט. מכאן, ולאור תיאור עדי התובעת, ניתן להגיע למסקנה כי הרמזור לנסיעה ישר בכיוון בו נסע רכב התובעת והרמזור לפניה שמאלה בנתיב בו עמד הטרנזיט, מקבלים אור ירוק ביחד. במצב זה, בלתי אפשרי שגם הרמזור בכיוון נסיעת הנתבע יקבל אור ירוק שכן נתיבי הצדדים חוצים, כאמור, זה את זה. כמו כן, מאחר ובאופן טבעי אין קשר בין רכב התובעת לבין רכב הטרנזיט, הרי שאם שני כלי הרכב נסעו (של התובעת, החל להאיץ לאחר חילוף לירוק והטרנזיט שהחל בנסיעה מהמקום בו עמד) הדעת נותנת כי כל אחד מהנהגים של שני כלי רכב אלו הבחין באופן עצמאי ונבדל כי האור ברמזור נסיעתו הוא ירוק. מכאן המסקנה כי רכב התובעת עבר באור ירוק.