תא"מ 45204-01-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' בלושטיין ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.03.2014, בין כלי רכב, מ"ר 28-001-69 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 57-456-35 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

יצוין כי בפתח הישיבה מיום 09.11.2015 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה סכום התביעה יתוקן ויועמד על סך של 1,821 ₪.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

חרף העובדה שהצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי, כפי האמור להלן:

5.1.אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב הנתבעים, שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהייתה מהוססת ומתחמקת ואשר הותירה בי רושם כי אינה דוברת אמת בנוגע לנסיבות התאונה.

5.2.שוכנעתי כי התאונה ארעה בנסיבות שנהגת רכב התובעת ניסתה לתמרן בחניה על מנת לצאת ממנה ותוך כדי כך ובחוסר זהירות פגעה עם רכבה ברכב הנתבעים שחנה לידה, כאשר אין בו כל אדם.

נהגת רכב התובעת אומרת בעדותה כי לא הבחינה אם היה ברכב הנתבעים מישהו (עמ' 1, שורה 18 לפרוטוקול). ובהמשך אומרת כי העדה מטעם הנתבעים כן נהגה ברכב הנתבעים בעת התאונה (עמ' 2, שורה 7 לפרוטוקול). סתירות אלו בעדותה מלמדות על הקושי והגמגום במסירת גרסה עובדתית ברורה ועל חוסר אותנטיות בגרסתה.