ברדה נ' סקוריטס סוכנות בטוח בע"מ

בגדרי המחלוקת מושא תיק זה עומדות להכרעה בין היתר השאלות הבאות : הראשונה, בעלת היבטים עובדתיים, האם הנהג ברכב המשא היה תחת השפעת משקאות משכרים? השנייה, אם התשובה חיובית, האם יש בכך כדי להפקיע את הכיסוי הביטוחי? השלישית, האם העובדה כי המדובר ברכב משא, להבדיל מרכב פרטי, או אז אין תחולה לכאורה לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוחי (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) התשמ''ו-1986 (להלן- "תקנות הפיקוח"), באופן שיש להכיר במלוא הנפקות של התניה בדבר החרגת הכיסוי הביטוחי בשל נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים? הרביעית, ככל שיקבע כי אין תחולה לתניה בדבר שלילת הכיסוי הביטוחי בשל נהיגה בשכרות, האם ראוי להכיר בקיומו של אשם תורם חוזי במישור היחסים בין המבטחת לבין המבוטח? החמישית, עניינה בשאלה האם הנתבעת נהגה כדין עת קיזזה בחזרה את תגמולי הביטוח ששילמה לתובע/המבוטח וזאת ביחס לאירוע ביטוחי אחר שאין בינו לבין האירוע מושא תיק זה דבר או חצי דבר?

כבר בפתח הדברים, וקודם שנצלול לעומקן של השאלות מושא המחלוקת, נקדים ונציין שככל שהדברים אמורים ברכב פרטי, להבדיל מרכב משא העומד ביסוד הנידון דידן, הרי לא יימצא חולק כי חלה הפוליסה התקנית בהתאם לתקנות הפיקוח. אלה השאלות הנצרכות להכרעה בגדרי פסק הדין, ואנו נעסוק בהן כסדרן הופעתן.

רקע עובדתי כללי:

1.התובע, בעלים של עסק בענף הובלת הסחורות ובבעלותו מספר משאיות ורכבי משא (להלן: "התובע" או "המבוטח") ובכלל זה המשאית מושא המחלוקת, מסוג מרצדס שנת ייצור 2013, ונושאת לוחית רישוי מס' 16-231-12 (להלן: "המשאית" או "הרכב"). במועדים הרלבנטיים לתביעה, המשאית בוטחה אצל הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "המבטחת") בפוליסת ביטוח מקיף תקפה שמספרה 735860402313 (להלן: "הפוליסה"). מר אבו כף עלי (להלן: "הנהג" או "מר אבו כף") הוא נהג המשאית, אשר עבד במועד התאונה מושא המחלוקת בשרות עסקו של התובע.

2.במועד אירוע התאונה- וכבר כעת יובהר שבין הצדדים ניטשת מחלוקת קשה סביב השאלה מהו המועד המדויק בו התאונה אירעה (האם 1/7/13 כטענת הנתבעת או שמא 2/7/13 כטענת התובע)- נהג מר אבו כף במשאית מכיוון נתניה לכיוון תל-אביב, ומשהמשאית עברה מתחת לגשר בסמוך לרחוב המסגר בתל-אביב , נפגע חלקו העליון של ארגז המשאית כתוצאה מפגיעה בתקרת הגשר, דבר שהתבטא בכיפוף וקרע בחיבור קורות הארגז (להלן: "התאונה" או "הפגיעה בגשר"). הטענה שהועלתה ע''י התביעה הייתה שמר אבו כף לא אמד נכונה את גובה המשאית ביחס לגובה הגשר, וכתוצאה מהפעלת שיקול דעת מוטעה ולא נכון, התאונה אירעה.

האירוע אינו מסתיים באמור, שכן בתאריך 02.07.13 בשעת בוקר (8:45 או בסמוך לכך), נעצר מר אבו כף, בעודו נוהג במשאית באחד הרחובות בעיר תל-אביב, כאשר אין חולק כי בשעה שנעצר הוברר כי הוא נהג בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים. מר אבו כף עמד איתן על טענתו כי בשעת התאונה, אשר אירעה לדבריו שעות רבות קודם מעצרו, הוא לא נהג תחת השפעת משקאות משכרים, וכי אך לאחר אירוע התאונה, ובהיותו נתון במצב דחק נפשי או מצוקה נפשית ורגשית על רקע התאונה שאירעה מספר שעות קודם לכן, כאמור, הוא שתה לשוכרה. מן הראוי עוד להוסיף כי בסופו של יום, מר אבו כף הועמד לדין פלילי והוא הורשע, אומנם, בסעיפי אישום קלים יותר מאלה שיוחסו לו תחילה בכתב האישום המקורי, דא עקא, הוא הורשע בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

3.הנתבעת שילמה תחילה לתובע את תגמולי הביטוח, אולם, משהוברר לה בהמשך כי מר אבו כף, נהג במשאית תחת השפעת משקאות משכרים, היא ניצלה הזדמנות שנקרתה על דרכה, עת המבוטח תבע אותה בגין מקרה ביטוח אחר שאינו קשור כלל ועיקר לתאונה מושא תיק זה, או אז קיזזה בחזרה את תגמולי הביטוח אשר שילמה בשעתו לתובע, כאמור, וזאת בהתבססה על הטענה כי מר אבו כף נהג במשאית תחת השפעת משקאות משכרים, תוך שהיא אף מפנה לכתב האישום בהליך הפלילי, כאמור, וכן הוראות הפוליסה בגדרה המשאית בוטחה, בה קיים, עפ''י הנטען, חריג לתחולת הפוליסה מקום שמדובר בנהיגה בשכרות.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

4.בסיכומיו התובע טען כי התאונה אירעה בשעות הלילה שבין 01.07.13 -02.07.13 (בין 01:00-02:00) לאחר חצות, עת הנהג לא אמד נכונה את גובה הגשר ביחס לגובה המשאית שנסעה תחת הגשר, או אז אירעה התאונה באופן שחלקו העליון של ארגז המשאית פגע בתקרת הגשר, כאמור. כן נטען כי לאחר התאונה מר אבו כף החנה את המשאית באחד הרחובות הסמוכים בתל-אביב, ונוכח הנזק שנגרם למשאית הוא היה נתון בסערת רגשות וחשש מפני תגובת מעסיקו, התובע. בחלוף מס' שעות הוא פנה לקיוסק סמוך ורכש סיגריות ומשקה אלכוהולי על מנת להקל על המצוקה בה היה נתון וכלשונו "להירגע".