תא"מ 45081-04-13 אהרון ואח' נ' ראובן ואח'

התובעים הינם אח ואחות, אשר הגישו תביעתם כנגד הנתבע, מי שהיה חברו הקרוב של התובע, בעילת לשון הרע. הנתבע מצדו הגיש תביעה נגדית– באותה עילה.

1.טענות התובעים

לטענת התובעים, הפיץ הנתבע כי הולדת ילדיה של התובעת נוצרה כתוצאה מגילוי עריות עם אחיה התובע.

התובע טען כי הנתבע התנכל לו ולרכושו ע"י הגשת תלונות סרק, הזמנת שירותים בשמו (שירותי בריאות, פקחי משטרה, הזמנת משכנתא, פניה למעבידי התובע ועוד). לטענת התובעים, הסכים התובע להתנצל בפניהם- אך חזר בו.

2.טענות הנתבע

הנתבע טען כי התובעים טופלים עליו בגין מעשה שלא עשה: "קם אדם בבוקר, מתקשר לחבריו ומכריו ומספר להם הכיצד פלוני אלמוני הכפיש אותו ואת אחותו בהאשמות בזויות. לאחר מכן הוא מתקשר לפלוני אלמוני, ומטיח בו על כי הוציא דיבתו ודיבת אחותו, ומפציר בו להתנצל בפני אחותו, על אף ופלוני אלמוני מכחיש ללא הרף כי דיבר סרה, במהלך השיחה, מצליח אותו אדם מרושע לחלץ מפיו של פלוני נכונות להתנצל (על משהו...העיקר שתהיה התנצלות), תוך שהוא מתעד רצון זה בהקלטה כמובן. כצעד אחרון , נכנס גבורינו לבית אחותו אבל וחפוי ראש ומספר לה הכיצד פלוני המיט עליהם חרפה, בכך שייחס להם, רחמנה לצלן, גילוי עריות.

על מנת להעניק נפח וצבע לסיפור, סר הגיבור מעת לעת לתחנת המשטרה ומגיש תלונה נגד פלוני, על היזק רכוש כזה או אחר אשר נגרם לו, כביכול מידי פלוני, תלונות אשר נסגרות בזו אחר זו, "רק" מחוסר ראיות, מאחר ומדובר בגרסה מול גרסה. אולם פלוני, כמוצא שלל רב, מנפנף בעילת הסגירה, כראיה לכך שבפלוני דבק קורטוב של אשמה, שכן תלונותיו לא נסגרו ב"חוסר אשמה".

זוהי תמצית טענותיו של הנתבע ובקיצור- להד"ם.

3.בתביעתו הנגדית טוען התובע שכנגד כי הנתבע שכנגד הפיץ עליו שהינו אוכל בבתי תמחוי, "עוקץ" את אותו בית ומקבל ממנו כספים במרמה, קמצן האוכל מפחי זבל, הולך ברגל מרחקים ניכרים על מנת לחסוך דמי נסיעה, ופרטים אישיים על חייו האינטימיים עם בת זוגו- דבר שגרם לקרע בין בני הזוג.

4.תשובת הנתבע שכנגד

לטענת הנתבע שכנגד אין האמירות המיוחסות לו- שתוכנן אמת, מהוות הוצאת לשון הרע.

5.דיון

כידוע, אדם המפרסם על חברו דבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות או לפגוע באובייקט הפרסום- מוציא דיבתו, וזכאי לפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965 (להלן "החוק").