אופרייט ליס בע"מ נ' מורדוב

1.כנגד הנתבע 2 ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, במהלך הדיון שהתקיים בתובענה אליו לא התייצב. כעת עתר הנתבע 2 (להלן: המבקש) לביטול פסק דין.

לטענת המבקש, בשל תקלה בהגדרתו כבעל דין במערכת הממוחשבת, לא ניתן היה להגיש כתב הגנה באמצעות ה"נט", והודעה על כך נמסרה לב"כ התובעת. בנסיבות אלו סבור המבקש, כי לא היה מקום לבקש פסק דין בהעדר הגנה, ויש להורות על ביטול פסק הדין. התובעת מתנגדת לבקשה.

2.סמכות בית המשפט לבטל פסק דין אשר ניתן על ידו בתובענה, מוסדרת מבחינה נורמטיבית בתקנה 201 לתקנות, הקובעת כי "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתאנים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטל; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

תקנה 201 לתקנות, הקובעת את סמכות בית המשפט לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, מושתתת על עקרון היסוד לפיו יש ליתן לכל בעל דין הזדמנות סבירה והוגנת למימוש זכות הגישה לבית המשפט, שהיא זכות מעין חוקתית, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו (ר' לעניין זה רע"א 8292/00, גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון [27.02.2001], פסקה 5 – להלן: עניין יוספי). יפים לעניינו דברי בית המשפט ברת"ק (מחוזי באר שבע) 12626-12-11, אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה [11.01.2012]: "אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש."

3.כאשר נפל פגם מהותי בהליך מתן פסק הדין, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן פסק הדין, יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת צדק, אף מבלי לשקול את סיכויי התובענה. בכל מקרה אחר בו ניתן פסק הדין - בלא שנפל בו פגם - אין למבקש זכות קנויה לביטול פסק הדין, והביטול מסור לשיקול דעת בית המשפט. במקרה כזה, בית המשפט יבדוק את הסיבה למחדל הדיוני וכן את סיכויי ההגנה, וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה, עניין סיכויי ההצלחה הוא העיקר, ונסיבות המחדל הן בעלי חשיבות משנית.

בענייננו, אין חולק כי כתב התביעה והזמנה לדין נמסרו למבקש. לא היתה כל מניעה כי כתב הגנה או בקשה אחרת יוגש למזכירות בית המשפט, אם במסירה אישית ואם באמצעות הדואר, לצורך תיקון התקלה הנזכרת בבקשה. לחלופין, היתה ב"כ המבקש יכולה לברר עם ב"כ התובעת מהו המועד שנקבע לדיון ולהתייצב בבית המשפט עם עותק מודפס של כתב ההגנה, כדי להגישו באותו מועד. ניתן להניח כי היו קיימים פתרונות מעשיים נוספים חרף ההימנעות הכוללת מפניה לבית משפט או הגשת כתב הגנה במשך חודשים ארוכים. לפיכך, אינני מוצאת כי יש מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

4.על כן, יש לבחון את המחדל הדיוני ואת סיכויי ההגנה של המבקש. כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין יוספי: "בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות."

נתתי דעתי להתנהלות המבקש (ו/או באי כוחו), ומצאתי כי זו השפיעה באופן משמעותי בהשתלשלות הדברים שהביאה למתן פסק הדין, כפי שפורט בסעיף 3 לעיל.

5.באשר לסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו: המבקש טען כי "לא זכור לו כל תאונה אליה טוענת משיבה 1, וכי מעולם לא היה במקום התאונה בזמן אותו טוענת משיבה 1".

אם יוכל המבקש להוכיח שלא היה במקום התאונה בזמן התרחשותה, ספק אם יחויב בפיצוי בגין הנזק שנגרם. מכאן, שמדובר בטענה שאם יעלה בידי המבקש לעמוד בנטל השכנוע בנוגע לה, יש אפשרות ממשית כי תוצאת ההליך תשתנה. בשלב זה, אינני שוקלת את סיכויי המבקש להוכיח את טענתו.

לנוכח האמור, מתייתר הצורך לדון בטענת הגנה נוספת של המבקש, לפיה קיימת לנתבע 1 אחריות שלוחית, כמעבידו, לאירוע ולתוצאותיו. אציין שלא ברור אם אחריות זו של המעביד – ככל שהיא קיימת – פוטרת את המבקש מאחריותו לאירוע, ככל שהיה מעורב בתאונה ודבק בו האשם למקרה.

6.נתתי דעתי, בין היתר, לכלל נסיבות ההליך, לרבות העובדה כי התיק קבוע לדיון בתביעה בעניינו של הנתבע 1. נראה כי קביעת תנאי לביטול פסק דין, שעניינו פיצוי התובעת על ההוצאות והטרחה אשר נגרמו לה בעטיו של המבקש, יביא לאיזון נכון בין האינטרסים של שני הצדדים. על כן, אני נעתרת לבקשה ומבטלת את פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 2, ואולם מתנה את הביטול בתשלום הוצאות למבקשת בסך 1,000 ₪.

ההוצאות ישולמו בתותך 15 ימים מהיום. בתוך אותו מועד, יוגש כתב הגנה (אשר עולה מהנטען בבקשה, כי כבר הוכן בעניינו של המבקש, אולם הגשתו לא התאפשרה).

7.לא יקוימו התנאים הנ"ל, יישאר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ח, 27 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: