תא"מ 44971-06-15 מריוס נ' מוסך קלדרון באר שבע בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 22.1.2015 באזור התעשייה בבאר שבע.

לטענת התובע, כאשר נסע ברכבו בכביש, יצא לפתע רכב הנתבעת 1 מחניה, ופגע ברכבו. הנתבעים טוענים לעומת זאת, כי רכב הנתבעת 1 עמד במקומו, חלקו על המדרכה וחלקו בבית מלאכה המתמחה בהכהייתם של חלונות הרכב.

לאחר ששמעתי את הנהגים, הגעתי למסקנה שיש לקבל את התביעה, וכי גרסת התובע – היא הגרסה הנכונה להשתלשלות האירועים.

ראשית יש לציין, כי אין מחלוקת, שהתובע נהג בכביש, ולא עלה למדרכה. הנהג מטעם הנתבעת 1 טען, כי הרכב ניצב על המדרכה, כאשר חלקו – בתוך חצר בית המלאכה, חלקו על המדרכה, וחלקו – בצד הכביש, באזור המשמש לחנייה (כלומר – לטענת הנתבעים, ניצב רכב הנתבעת 1 בניצב לכביש). תיאור עובדתי זה אינו מתקבל על הדעת: אם חלק מן הרכב היה בתוך חצר בית המלאכה וחלקו היה על המדרכה, צריך הרכב להיות ארוך מאוד (ארוך – ולא גבוה או רחב) כדי שחלק ממנו יגיע גם לכביש, ולו לחלק המשמש לחניה. עוד אציין, כי אף שנהג הנתבעת 1 העיד, כי לא היה כל צורך בנוכחותו בבית המלאכה בזמן ביצוע הטיפול ברכב, הוא נשאר שם (וראו לעניין זה עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 1 – 8). עוד יש לציין, כי אף שאין מחלוקת שלתאונה היו עדים (וראו לעניין זה עמ' 9 ש' 12), ואחד העדים היה בעל העסק שהתקין את המדבקות הכהות – עדותו לא הובאה. ודוק: אני בדעה שהיה על הנתבעים להביא את עדותו של מתקין המדבקות, מאחר שגרסתם מבוססת על כך שהרכב היה בעמידה בעת התאונה, ובעיצומה של הדבקת מדבקות. לגרסתו של התובע היה הרכב בנסיעה – ועל כן החובה להביא את עדות "המדביק" היא על הנתבעים, ומשלא הביאו את גרסתו זו – חזקה עליהם שהייתה פועלת לרעתם.

עוד יש לציין, כי הנהג מטעם הנתבעת 1 הודה כי צולמו תמונות (עמ' 9 ש' 16) אך לא הוצגו, ואף בכך יש כדי להקים חזקה נגד הנתבעים.

מכאן שגרסת הנתבעים אינה מבוססת, ואף שהיו עדים שיכלו לאששה – אלה לא הובאו, אף שקבעתי שניתן יהיה להביאם, בכפוף לחיוב בהוצאות (מאחר שהם לא התייצבו לדיון שנקבע לשמיעת הוכחות, ומסתבר שאף לא זומנו).

הפועל היוצא הוא שאני מקבל את גרסת התובע, וקובע שהתאונה אירעה כאשר רכב הנתבעת 1 יצא ממקום שבו חנה.

התביעה מתקבלת אפוא במלואה, ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את מלוא נזקיו בסך 12,944 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (21.6.2015) ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים את הוצאות ההליך בסך 378 ₪ בגין אגרה (מאחר שהתובע לא שילם את המחצית השנייה של האגרה במועד – עליו לשלמה בתוך 3 ימים ממועד מתן פסק הדין, והוא אינו זכאי לקבל החזר בגינה מהנתבעים) וכן שכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.