תא"מ 44956-08-13 סלאמה נ' דבדוב

תביעה כספית בסדר דין מהיר, על סך 18,774 ₪.

התובע, שבבעלותו עסק ליבוא, שיווק והפצה של כלי עבודה ופרזול, העסיק את הנתבע במהלך השנים 2009-2012 כעובד בחנות כלי עבודה המנוהלת על ידי בנו סלאמה אמיל (להלן:"אמיל").

בתקופה בה הועסק הנתבע על ידי התובע, החל בבניית בית מגוריו, בכפר ירכא.

לטענת התובע, במהלך בניית ביתו, רכש הנתבע מספר מוצרים מהחנות, בסכום כולל של 16,024 ₪ ולא שילם תמורתם.

עוד טוען התובע, כי בנו אמיל, נתן לנתבע במספר הזדמנויות מפרעות, בסכום כולל של 3,250 ₪ ללא ידיעתו של התובע, כאשר הנתבע התחייב להשיב את הסכומים שקיבל ישירות לידי אמיל, אך למעשה השיב רק 500 ₪ מתוכם. לפיכך, לטענת התובע, מסתכם חובו בגין המפרעות ב- 2,750 ₪.

ביחס לאותן מפרעות, טוען התובע כי אין להן כל קשר למפרעות ששילם הוא לתובע, על חשבון שכר עבודתו, ואשר קוזזו ממשכורותיו של הנתבע.

למעשה, טוען התובע כי אין המדובר במפרעות אלא בהלוואות מכספי העסק. לכך יש השלכה ברורה על שאלת הסמכות העניינית, בה אדון להלן.

לטענת הנתבע, התביעה הוגשה רק במטרה ליצור משקל נגד לתביעה שהגיש נגד התובע בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק ס"ע 61193-06-13.

לטענתו, כל מפרעה שקיבל מהתובע במהלך תקופת עבודתו קוזזה לו משכרו, כפי שניתן לראות בתלושי השכר, ומעולם לא קיבל סכומי כסף מאמיל, בנו של התובע.

עוד טוען הנתבע, כי כל אימת שרכש מוצרים מחנותו של התובע שילם תמורתם, ולא נותרה לו כל יתרת חוב.

לטענת הנתבע, הכרטסת עליה נסמכת התביעה אינה אותנטית.