תא"מ 44712-08-15 דואר ואח' נ' אגד תעבורה בע"מ

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

בהמשך לדיון שהתקיים זה עתה, לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לבית המשפט ושמעתי את עדויות הצדדים, לא מצאתי להעדיף אחת מהגרסאות על פני רעותה, ובנסיבות אלה, של שקילות ראייתית, דין התביעה להידחות.

התובעים לא צירפו תמונות שבהן ניתן להבחין בנזק הנטען. בתמונה אחת הכנף מפורקת, אולם מונחת הפוך באופן שלא מאפשר לחזות בנזק. גם בתמונת הדלת המפורקת יש קושי להבחין בנזק. סוגיה זו היא משמעותית בתיק דנא, לנוכח המחלוקת בדבר אופן התרחשות התאונה והזווית שבה היא התרחשה. אמנם גם הנתבע לא צירף תמונות, אולם נטל ההוכחה, ועמו גם נטל הבאת הראיות הראשוני, מוטל על כתפי התובעים. התובעים גם לא צירפו תצלום של זירת האירוע, שעה שקיימת מחלוקת גם לעניין זה (האם קיימת הפרדה פיזית בין הנתיבים אם לאו). לטענה בדבר פגיעה מכוונת כביכול מצד נהג הנתבעת אין בסיס ראייתי. ייתכן בהחלט שכך חש התובע, אולם טענה כגון דא יש לבסס בראיות משמעותיות, אשר אינן בנמצא, ונהג הנתבעת אף לא עומת עם טענה זו בחקירתו.

בעדויות שני הצדדים היו אי התאמות פנימיות וחיצוניות מסוימות, שעליהן הצביעו גם ב"כ הצדדים במהלך החקירות והסיכומים, אולם את אלה ניתן לייחס בעיקר לחלוף הזמן מאז קרות התאונה, ולא ראיתי מקום לבסס ממצא כלשהו לחובת מי מהצדדים על בסיסן.

מעבר לכל זאת יצוין כי בהתאם להודעת התובע לחברת הביטוח, נהג האוטובוס כבר חסם חלק מהנתיב ולמרות זאת התובע בחר להמשיך לנסוע. בנסיבות אלה, שבהן דבר לא מנע מהתובע לעצור ולאפשר לאוטובוס שכבר חסם חלק מהנתיב להשתלב, הרי שגם אילו הייתי רואה להעדיף את גרסת התובע לגבי אופן התרחשות התאונה, לא היה מקום לקבל את התביעה. דברים אלה נאמרים למעלה מן הצורך, שכן כאמור שתי הגרסאות שקולות בעיני.

התובעת תשיב לנתבעת את שכר העד בסך 350 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.