תא"מ 43990-02-14 חברת הנסיעות והתירות נצרת בעמ נ' מג'אדלה

ביום 23/6/2014 בהעדר כתב הגנה ולאחר מסירה באמצעות שליח, ניתן פס"ד לבקשת התובעת כנגד הנתבע.

ביום 2/9/2014 הוגשה ע"י הנתבע בקשה לביטול פסה"ד (25 עמודים).

בסעיף 6 לבקשה מצוין, כי עד הגשתה לא הומצאו כתב התביעה ופסה"ד למבקש וכי לראשונה נודע לו אודות פסה"ד ביום 21/7/2014, מבלי שנמסר לו במהלכו של דיון אחר המתנהל בתל-אביב, בין המבקש לבין נהג רכב המשיבה וחברת הביטוח הראל, בגין אותה תאונה.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש החוזר על העובדות הנ"ל ומצהיר גם, כי בניגוד לאישור המסירה ותצהיר השליח אשר בהמשך להם ניתן פסה"ד, לא הגיע אל המבקש שליח כלשהו וכתב התביעה לא נמסר לו מעולם, ומעולם גם לא פגש ואינו מכיר השליח.

שעת הביקור והמסירה אינן נזכרות באישור המסירה ובתצהיר האמורים, אין זכר לשם הרחוב בו מתגורר המבקש, או לפחות תיאור כלשהו של בית מגוריו ולא ברור, מתי חתם השליח בפני עו"ד על התצהיר.

תשובת המשיבה מציינת, כי יש לדחות הבקשה, שכן לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשתה ואף לא שילם אגרה (לבקשה שלא הוגשה... – ש.ר).

ביחס למוצהר ע"י המבקש, כי לא הודע לו על הגשת התביעה ולא פגש שליח, הרי שהוא עצמו סירב לחתום על אישור המסירה כעולה מתצהיר המוסר, אשר הגיע לביתו ביום 27/4/2014.

עוד מציינת התשובה, כי המבקש לא הראה הגנה כלשהי.

תשובת המבקש מיום 5/10/2014 מציינת, כי הבקשה הוגשה במועד שכן, אך ביום 21/7/2014, כמוצהר ע"י המבקש נודע לו על פסה"ד לראשונה.

מניין 30 הימים שמאז, בשים לב לפגרת הקיץ מחייבת מסקנה, כי הבקשה הוגשה בעתה.

התשובה מציינת, כי מענה המשיבה אינו מתמודד כלל עם טענות המבקש, לעניין המסירה ותצהיר המוסר.

בטרם אחליט בבקשה ונוכח העובדה, כי בפני שני תצהירים, אשר העובדות המוצהרות בהם, אינן עולות בקנה אחד זו עם זו, אני מחליט לקיים דיון במעמד שני המצהירים (המבקש והמוסר) אשר בסופו יקבע, אם בוצעה מסירה, אם לאו, של כתב התביעה וההזמנה לדין.