תא"מ 43792-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שארק ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב בסדר דין מהיר בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 22.07.2014, בין כלי רכב, מ"ר 53-401-58 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 81-545-20 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1 כאשר בעוד רכבה נוסע כדין בנתיב הימיני, הגיח רכב הנתבעים שנסע קודם לכן בנתיב השמאלי וסטה באחת ימינה ופגע ברכבה.

מנגד, טוענים הנתבעים בכתב הגנתם כי האחריות לתאונה מוטלת על נהגת רכב התובעת אשר הסיעה את רכבה על נתיב השתלבות לא נתנה זכות קדימה לרכב הנתבעים התפרצה לנתיבו וגרמה על ידי כך לתאונה.

למעשה, המחלוקת היא לעניין נסיבות קרות התאונה, קרי בשאלת האחריות לתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבע 1 יישא באחריות לתאונה בשיעור של 60% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לתאונה בשיעור של 40%.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים המובאים להלן: