תא"מ 4366-06-14 גלידה פרדו יצור ושיווק בע"מ נ' אזבל ואח', תא"מ 22315-05-14 גלידה פרדו יצור ושיווק בע"מ נ' פישקוב, תא"מ 2163-04-14 גלידה פרדו יצור ושיווק בע"מ ואח' נ' אדמונד ואח'

1. ראשיתו של הליך זה בהגשת בקשה לביצוע שטר בשני תיקי הוצאה לפועל כנגד הנתבעים.

הראשון (תיק הוצל"פ 17-03470-14-7) בגין שיק על סך של 9,102 ₪ מועד פירעון ליום 10.1.14 והשני (תיק הוצל"פ 50014-03-14) בגין שני שיקים על סך של 9,703 ₪ כל אחד מהם ואשר מועד פירעונם 19.2.14 ו- 21.2.14.

שלושת השקים הנ"ל כולם משוכים מחשבונה של החברה הנתבעת 3 ובערבותם של הנתבעים 1 ו 2 אשר ניתנה במסמך נפרד.

הנתבעים התנגדו לביצועם של השקים וטענו כי לא חלה עליהם החובה לפורעם משום טענות כישלון תמורה וקיזוז.

כמו כן טענו הנתבעים 1 ו 2 כי מסמך הערבות הנטען כפי שצורף לבקשה לביצוע שטר לשם הוספתם כחייבים לתיק ההוצאה לפועל, לא נחתם על ידם במועד הנקוב בו ובנוסח כפי שהוא אלא בטרם הוספו בו פרטים כאלה ואחרים וכי לא התכוונו לערוב לפירעון השקים המפורטים במסמך.

2. מערכת היחסים העסקית בין הצדדים החלה בכריתתו של הסכם זיכיון מיום 10.2.13 (להלן: "ההסכם").

על פי הסכם זה רכשה הנתבעת 3 את הזכות לשווק בחנות הגלידה בה ניהלה את עסקה (להלן: "הגלידריה"), את הגלידה אותה מייצרת התובעת הנקראת בשם המותג "גלידה פרדו" (להלן: "הגלידה").

במסגרת ההסכם ערבו הנתבעים 1 ו- 2 לקיום התחייבויותיה של הנתבעת 3 כלפי התובעת.

לטענת התובעת סיפקה לגלידריה את הגלידה בתקופה שבין 1.2.13 עד 11.11.13 אך תמורתה לא שולמה לה במלואה והנתבעת 3 נותרה חייבת סכום ניכר לתובעת.

בעקבות בקשתם של הנתבעים לביטול ההסכם, נערכה התחשבנות בין הצדדים והנתבעים חתמו על מסמך, הנושא תאריך 13.11.13. בראש העמוד הראשון נרשם: "אנו החתומים מטה:", כאן מופיעים שמותיהם של הנתבעים 1 ו 2, מספר זהותם ושתי חתימות, "לפירעונם המלא של השקים המפורטים להלן" וכאן מופיעה טבלה המפרטת 17 שקים.

בעמודו השני של המסמך נכתב הנוסח כדלקמן: "ערבותינו היא מיד עם קבלת דרישה ראשונה לתשלום מגלידה פרדו או מי מטעמה. ערבותינו תישאר בתוקף גם עם השקים הנ"ל יסוחרו לצעד ג' לבנק בכול זמן שהוא. אנו פותרים אותך או מי מטעמך מלמסור הודעה שאחד או יותר מהשיק הנ"ל סורב ע"י הבנק" (שגיאות הכתיב במקור- ו.ש) (להלן: "מסמך השקים").

חמישה משבעה עשר השקים הנ"ל שנמסרו לתובעת לפירעון יתרת החוב שהותירה הנתבעת 3 אצל התובעת בגין אספקת הגלידה, נפרעו כסדרם. יתרת השקים חוללו בהוראת ביטול.

3. לטענת הנתבעים כבר בתחילת הדרך הגלידה שסופקה היתה פגומה בחלקה. מאחר ושינוע הגלידה ממפעל התובעת בכפר סבא לגלידריה בקריית אונו, לא בוצע באמצעות רכב קירור, הגלידה היתה מגיעה כשהיא מופשרת ו/או על מופשרת חלקית ולפיכך, בלתי ראויה למכירה ולמאכל או פגומה באופן שהביא לריבוי תלונות מצד הלקוחות ולצניחה ניכרת במכירות באותה שנה.

הנתבעים טוענים לזכותם לנכות מסכום החוב שעמד על סך של 104,468 ₪ (סכום השקים שנמסרו לפירעון החוב) את שווי הגלידה הפגומה והיתרה - בסך 40,934 ₪ יש לקזז עם הנזקים שנגרמו להם במוניטין ובעוגמת נפש אשר הביאו בסופו של דבר לסגירת הגלידריה.

בהתאם הגישה הנתבעת 3 תביעה שכנגד על סך של 245,402 ₪ מהם 145,402 ₪ בגין נזקים כמפורט בתחשיב נזק ודו"חות כספיים וסך של 100,000 ₪ בגין נזקים בלתי ממוניים לרבות פגיעה אנושה במוניטין, שהביאה לקריסת הנתבעת 3, ועוגמת נפש.