תא"מ 43641-12-13

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקשת ביום 27.5.14 בעטיו ננקטו כנגדה הליכי הוצאה לפועל.

בתמצית, המבקשת טוענת כי לא קיבלה לידיה את כתב התביעה למעט מסמכי דרישה קודמים מאת התובעת אותם העבירה לסוכן הביטוח מטעמה אשר הפיס את דעתה שהנושא בטיפול אל מול הנתבעת 2 שביטחה את רכבה בעת הרלוונטית לתאונה. משלא הוגש כתב הגנה ניתן כנגדה פסד דין. עוד נטען כי ברכב נהג אדם אחר שנפטר.

התובעת מבקשת להורות על דחיית הבקשה. לטענתה, זו הוגשה באיחור ניכר ללא טעם מיוחד ולאחר שנפתח תיק ההוצל"פ ומבלי שהמבקשת הסבירה את סיבת המחדל ו/או מתי נודע לה לראשונה על פסק הדין נגדה. התובעת אינה דנה בתגובתה בנושא זהות הפוגע ברכבה ומתייחסת אך לגופה של התאונה שהיא פגיעה ברכבה מאחור.

דיון ומסקנות

4.לאחר שעניינתי בעמדות הצדדים בסוגיה זו נחה דעתי שנכון להורות על ביטולו של פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות התובעת ע"ס 1,000 ₪.

5.כלל ידוע הוא שבעת שניתן פסק הדין במעמד צד אחד, כאשר מבקש הביטול לא קיבל לידיו את כתב התביעה ובשל כך לא הגיש את כתב ההגנה במועד, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, מבלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי ההצלחה של התובענה (ע"א 36/75 חסן נ מוזדן, פ"ד לא (1) 757).

6.עם זאת, כאשר מבקש הביטול קיבל לידיו את כתב התביעה כדין, אך בחר שלא להגיש את כתב ההגנה במועד לרבות בקשה לביטולו, אזי מדובר בפסק דין שניתן כדין, אולם לבית המשפט יש שיקול דעת באם לבטל את פסק הדין אך עליו להציב לפניו שני מבחנים מרכזיים: האחד, סיבת מחדלו של מבקש הביטול . והשני, סיכויי הצלחת המבקש כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני, חשובה ומהותית יותר (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738).