תא"מ 43568-02-15 הראל חברה נ' אסף ואח'

1.בפניי תביעת התובעת בהליך של סדר דין מהיר, על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח על ידה, בשל פגיעה נטענת של רכב הנתבעות, בו נהגה הנתבעת 2 במועד האירוע.

2.לטענת נהגת התובעת, יצאה מחניון בקניון איילון, כשביציאה 2 נתיבים הפונים ימינה. לטענתה נסעה בנתיב השמאלי מבין השניים ומימינה אוטובוס. לגירסתה הנתבעת נדחקה במרווח שבינה לבין האוטובוס ותוך כך גרמה לנזקיה לכל אורך דופן ימין של הרכב.

מנגד טענה הנתבעת כי היתה בנסיעה ישר לכיוון היציאה מהחניון בקניון איילון, או אז הגיחה נהגת התובעת משמאל, התפרצה לצומת מבלי ליתן לה זכות קדימה ופגעה ברכבה. מכאן לטענת הנתבעת, אחריותה של נהגת התובעת לקרות התאונה.

3.בפניי העידו נהגת התובעת, הנתבעת 1 וכן הגב' מור נועם אלימלך שהיתה לכאורה עדת ראייה לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.לאחר ששמעתי העדויות והובאו בפניי הנתונים הנדרשים אני מוצא לדחות את התביעה. אבהיר המסקנה.

הגב' אלימלך שהיא עדה נייטרלית ראתה את קרות התאונה. בהתאם לעדותה, ראתה את הנתבעת נוסעת ישר ואת נהגת התובעת מגיעה משמאלה ופוגעת ברכב הנתבעת (עמ' 3, ש' 11 ואילך). את מיקומה ביחס לתאונה, לרבות כיווני הגעת 2 כלי הרכב שרטטה בשרטוט נ/3.

בעניין זה יש להעיר כי עדות הגב' אלימלך היא עדות פוזיטיבית לאופן קרות התאונה (עמ' 3, ש' 21) וכי לאור מיקום תחנות האוטובוס – בניצב לכביש – כפי שהוצג בבית המשפט, אני קובע שמאיזור תחנות האוטובוס יכולה היתה הגב' אלימלך לראות את הצומת בה קרתה התאונה.

עדות נייטרלית זו של הגב' אלימלך תומכת באופן מלא בגירסת הנתבעת כפי שהובאה בעדותה בבית המשפט.

5.זאת ועוד, גם במיקומי הנזק ברכב התובעת יש כדי לתמוך בגירסת הנתבעות. עיון בתמונות הנזק וחוות דעת השמאי מעלה כי לרכב התובעת פגיעה בכל דופן צד ימין וכן בחלק הקדמי של הפגוש הקדמי של רכבה. אם מתקבלת גירסת נהגת התובעת שרכבה כבר עמד בהטייה בנתיב השמאלי – בזווית (עמ' 1, ש' 20) ולצידה אוטובוס וכי הנתבעת נכנסה במרווח שבינה לבין האוטובוס וגרמה לשריטה מתמשכת ברכבה, הרי שהמסקנה המתחייבת היא שהנתבעת הגיעה למקום התאונה אחרי שרכב התובעת כבר עמד בו ולא יכול להיות חולק שהגיעה מאחור בנסיעה ישר (עמ' 2, ש' 13 וש' 16) ותוך כך שרטה את רכב התובעת לכל אורכו. אופן התרחשות זה של התאונה אינו תואם לנזק נצפה ברכב התובעת בחלק הקדמי של הפגוש הקדמי.

העובדה שניכרת פגיעה גם בחלק הקדמי של הפגוש הקדמי ברכב התובעת מאששת דווקא את גירסת הנתבעת ולפיה בעת שנסעה ישר, הגיחה נהגת התובעת ופגעה תחילה עם הפינה הקדמית של רכבה ברכב הנתבעת ולאחר מכן המשיכה בנסיעה קדימה והשתפשפה עם רכבה בפינת רכב הנתבעת, באופן שיש בו להסביר את אופי הנזק ברכב התובעת.

יצויין כי ברכב התובעת גם מכת מעיכה בכנף הקדמית הימנית, כפי שעולה מתמונות השמאי. כיוון המעיכה הוא מקדימה-אחורה באופן שתואם את גירסת הנתבעת שנהגת התובעת פגעה ברכבה כשהגיחה מימין ואינו תואם לגירסת נהגת התובעת שהנתבעת הגיעה מאחור ופגעה בדופן רכבה – אז היינו מצפים למכת מעיכה מאחורה-קדימה.

אני מוצא איפוא שיש במיקומי הנזק ברכב התובעות ואופיים כדי לתמוך בגירסת הנתבעת.

יושם עוד לב כי בשרטוט שצירפה התובעת לטופס ההודעה על תאונת רכב (צורף לכתב התביעה) ציירה התובעת את רכבה כשהוא מיושר בנתיב באופן שאינו תואם לעדותה בבית המשפט לפיה היה רכב בזווית עם הטייה שמאלה (עמ' 1, ש' 20). שרטוט זה אף אינו עולה בקנה אחד עם אפשרות גרימת הנזקים כפי שנטענו.

מכל האמור במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי אני מוצא להעדיף את גירסת הנתבעת ולדחות את גירסת התובעת. מכאן אני קובע אחריות של התובעת לקרות התאונה.