תא"מ 43527-05-15 בבייה נ' גרישה ואח'

התובע הגיש תביעה בסדר דין מהיר, בגדרה הוא טוען, כי ביום 15.1.15, עת נסע ברכבו מקריית גת לאשדוד, פגעה בו משאית, בה נהג הנתבע 1, אשר סטתה מנתיבה לנתיב הנסיעה בה נסע התובע, וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכבו. לטענת התובע, הנזק שנגרם לרכבו הוערך על ידי השמאי כנזק העולה על 60% מערך הרכב ולכן למעשה הפך הרכב לאובדן כהלכה.

לטענת התובע, הוא נסע בשד' משה סנה לכיוון המכללה בה למד, ולאחר שחלף ליד בית הקברות של אשדוד, הוא נסע בנתיב הימני מתוך שהתכוון לפנות ימינה לשד' בני ברית, וסמוך לצומת סטתה משאיתו של הנתבע לתוך נתיבו.

התובע והעדים מטעמו, מר אוריאל מרחב ומר יוחאי תם, אשר נסעו ברכבו של התובע באותו היום, העידו כי שד' משה סנה היו עמוסות באותו יום ברכבים רבים, וכי הזדחלו ברכבו של התובע בשל העומס בכביש. העדים העידו, כי בסמוך לפני הצומת עם שד' בני ברית, הרגישו לפתע חבטה ברכב ואז הבחינו כי משאיתו של הנתבע פוגעת בהם וממשיכה בנסיעה תוך כדי פגיעה ברכבו של התובע לעוד מספר מטרים. העד, מר אוריאל מרחב, צילם במקום תמונות, באמצעות הטלפון הנייד שלו (ת/2), בהן ניתן לראות כי רכב התובע נמצא בנתיב הימני, כשמימינו מדרכה, ואילו משאיתו של הנתבע עומדת על שני נתיבים, כשגלגליה הימניים מצויים בתוך נתיב הנסיעה של רכב התובע.

הנתבע העיד, כי נסע בשד' משה סנה וביקש לפנות ימינה לשד' בני ברית. תחילה העיד הנתבע, כי נסע בנתיב הימני ביותר. רק משהוצגו בפניו התמונות (ת/2), שינה הנתבע את גרסתו והעיד כי ביקש לפנות ימינה ורכב התובע התפרץ מאחור וכתוצאה מכך אירעה התאונה.

גרסה זו של הנתבע, ניתן היה לדחות ולו מהטעם של שינוי הגרסה לאחר שהוצגו בפניו התמונות שהלכה למעשה מספרות את כל הסיפור. אך ניתן לדחות את הגרסה גם מטעם נוסף והוא, למראה התמונות שצילם השמאי (ת/1). מן התמונות ניכר בבירור, כי רכב התובע נפגע מרכב אשר פגע בו מאחור, שכן כיוון התלישה של הדלת האחורית והקדמית בצד השמאלי של הרכב הן מכיוון אחורי הרכב לכיוון קדמת הרכב. סימני תלישה אלה אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע ומתיישבים היטב עם עדותם של העדים מטעם התובע. אילו הייתה גרסת הנתבע נכונה, הרי שסימני התלישה היו צריכים להיות הפוכים, מכיוון חזית הרכב לכיוון אחורי הרכב.

יצוין, כי גרסתו המתוקנת של הנתבע מתיישבת עם עדות התובע והעדים מטעמו, שכן עולה ממנה, כי הנתבע ביקש לפנות ימינה לכיוון שד' בני ברית והיות, ולצידו היה נתיב נסיעה, הרי שהיה עליו לבדוק כי הנתיב פנוי בטרם יסטה לנתיב הסמוך, ומשלא עשה כן, הרי שהוא התרשל בנהיגתו. יצוין עוד, כי עדותו של הנתבע, לפיה רכב התובע הגיח לפתע, מבלי שיכול היה לשים לב לכך, איננה משתלבת עם עדות העדים מטעם התובע, שלא נסתרו ולפיהן, שד' משה סנה היו עמוסות והרכבים הזדחלו בנתיב נסיעה זה, בנסיעה איטית.

לאור כל האמור, משגרסת התובע והעדים מטעמו, אשר הותירו עלי רושם אמין, נתמכה בראיות אובייקטיביות (ת/1, ת/2) ובעדותו של הנתבע עצמו, הרי שדין התביעה להתקבל במלואה וכך אני מורה.

הנתבע ישלם לתובע את הוצאות ההליך (אגרת ביהמ"ש ושכר העדים) וכן ישא בשכ"ט בסכום של 2,000 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.