אחים יעקב - סוכנות דלק בע"מ נ' הסעות וטיולים תמר אחת בע"מ

1.תביעה לתשלום סך של 25,110 ₪ בגין דלק שסופק כפי הנטען ע"י התובעת לנתבעת, לפי הזמנה של האחרונה, ובהתאם לתעודת משלוח מס' 26268 וחשבונית מס' 62834.

התובעת הינה חברה העוסקת באספקת דלק לחברות ולגופים מסחריים שונים והנתבעת הינה חברה העוסקת בביצוע הסעות וטיולים, ובין הצדדים התקיימה מערכת יחסים עסקית שעניינה באספקת דלק.

תמצית טענות התובעת הינה כי ביום 29.12.13 סיפקה לנתבעת 3,500 ליטר סולר, על פי הזמנתה, ובאמצעות משאית של התובעת, כאשר על תעודת המשלוח חתום נציג הנתבעת בשם אילן. ביום 31.12.13 הוצאה לנתבעת חשבונית מס בהתאם, אולם הנתבעת סירבה לשלמה בטענה כי החתימה על תעודת המשלוח אינה חתימת נציגה.

התובעת טוענת כי אספקת הדלק בוצעה בפועל ע"י נהגה, מר יעקב (קובי) גביזון, וכי קיימות תעודות משלוח מאספקות אחרות בהן מצויה חתימתו של אילן, הדומה לחתימה על תעודת המשלוח מושא המחלוקת.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי מעולם לא סופקה לה ההזמנה נשוא תעודת משלוח 26268 ונציגה, מר אילן מסיקה, אינו חתום עליה. בניגוד לטענת התובעת, אין המדובר בחתימתו של מר מסיקה, כי אם בזיופה, ואף לא בחתימתו של איש ממורשי החתימה של הנתבעת או נציגיה.

הנתבעת מציינת כי בין הצדדים ארע משבר אמון חריף שהתרחש בסמוך לאחר מועד האספקה הנטען, במהלך חודש ינואר 2014, ואשר נבע מגילוי גניבת דלק בעת האספקה ע"י הנהג קובי (מר יעקב גביזון), לאחר תקופת מה שחשד כאמור התעורר בלב הנתבעת בעקבות הערות רואה החשבון של החברה על אי התאמות בין הנסיעות בפועל לבין צריכת הדלק.

דין ודברים שהתנהל בשל כך בין הצדדים הביא לכך שהנתבעת קיבלה מהתובעת זיכוי כספי בסך 7,000 ₪ ויחסי העבודה בין הצדדים הופסקו.

הנתבעת טוענת כי תימוכין לטענותיה יש למצוא בראיות לפיהן האספקה הנטענת אינה אפשרית לנוכח אופי הזמנות הנתבעת לאורך השנים ובכך שכל הנסיבות האופפות אספקה זו תמוהות ולא מתיישבות עם מהלך העסקים הרגיל שבין הצדדים.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, משלא הורם הנטל להוכחת ביצוע האספקה נשוא התביעה.

מטעם התובעת העידו מר אלי יעקב, בעליה של התובעת, ומר יעקב גביזון, נהג משאית מובילת הדלק, ומטעם הנתבעת העיד מר אילן מסיקה, נציג הנתבעת ומי שבחתימתו נטען כי אושרה האספקה.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.