תא"מ 43416-08-15 אלביט מערכות ל"א וסיגינט- אלישרא בע"מ נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקשת ביום 4.11.15.

הבקשה לביטול פס"ד הוגשה במועד.

עסקינן בתביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המבקשת ביום 23.8.15 ע"ס 6,300 ₪ בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב מבוטח המשיבה ע"י נהג הרכב שבוטח ע"י המבקשת במועדים הרלבנטיים לתאונה.

בבקשה לביטול פס"ד מייחד בית המשפט שני סוגי מקרים כמפורט להלן:

ביטול מחובת הצדק:

במקרה זה אם הוכח כי פס"ד פגום בהליך נתינתו בית המשפט חייב לבטל פס"ד אך ורק לאור הפגם שדבק בו וללא התייחסות לטענות בעל הדין שכנגדו ניתן פס"ד ולסיכויי הצלחתו. ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק. במקרה שבפני אין טענה כי קיים פגם באישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת ביום 30.8.15 על בסיסו ניתן פס"ד. מכאן, שפס"ד אינו פגום ואין לבטלו מחובת הצדק.

ביטול משיקול דעת בית המשפט:

במקרה מן הסוג הזה שבו פס"ד אינו פגום בהליך נתינתו, ההלכה היא שבית המשפט לא חייב לבטל את פס"ד,אלא נתון בידו שיקול דעת רחב אם לבטלו, כאשר שק"ד צריך להתחשב בשתי השאלות הבאות: "שאלת סיבת המחדל" של בעל הדין מלהגיש כתב ההגנה במועד, "ושאלת סיכויי ההצלחה", קרי, מהו הסיכוי שטענות המבקשת לגופו של עניין יתקבלו אם יבוטל פס"ד. השאלה השנייה חשובה יותר, שכן בעוד ניתן לרפא מחדלו של בעל הדין באי הגשת כתב הגנה במועד בתשלום הוצאות המשיבה , אין צידוק ענייני לבטל פס"ד אם ברור מראש שגם אם יבוטל פס"ד צפוי להינתן פס"ד בסיום ההליכים לאור היעדר טענות ראויות לגופם של הדברים.

יש לציין כי באופן כללי הפעלת סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 201 לתקנות סד"א צריכה להיעשות תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית, כך שעל בית המשפט לשאוף ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט תוך ריפוי מחדלים דיוניים בהטלת הוצאות (ראה רע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ).

בעניינינו, פנתה ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה טרם הינתן פס"ד במכתב מיום 15.10.15 בו הודיעה על ייצוגה וביקשה אורכה להגשת כתב הגנה עד ליום 15.12.15. אני סבור כי משלא קיבלה תגובה ו/או הסכמה למתן אורכה על המבקשת היה להגיש כתב הגנה במועד או לכל הפחות לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה למתן אורכה טרם חלוף המועד להגשת כתב הגנה. משלא עשתה כן, הדבר עומד לחובתה, הגם שאני סבור כי נכון היה מצד המשיבה ליתן מענה בכתב לב"כ המבקשת לאחר קבלת הבקשה למתן ארכה ובטרם הגישה בקשה למתן פס"ד בהעדר. אין מדובר במקרה זה בזלזול בוטה בהליכי בית המשפט מצד המבקשת אלא לכל היותר במחדל או בהיסח דעת שניתנים לריפוי באמצעות תשלום הוצאות המשיבה.

באשר לטענות ההגנה ושאלת סיכויי ההצלחה של המבקשת, אני סבור כי המבקשת טענה טענות לגופה של התביעה, השנויות במחלוקת וראויות לבירור עובדתי וראייתי במסגרת ההליך העיקרי ולא בבקשה לביטול פס"ד.

ראשית, המדובר כך נראה בתביעה אחת מתוך מס' תביעות שהגישה המשיבה כנגד המבקשת שעניינן יתרת תשלום תגמולי ביטוח ששולמו ע"י המבקשת למשיבה בגין תאונות דרכים, ואחת מהן צפויה להתברר בקרוב בדיון בבית המשפט בתל-אביב.

שנית, קיימות מחלוקות בין הצדדים באשר לסכומים שקוזזו ע"י המבקשת מטעם של העדר הוכחה. המחלוקות בין הצדדים בנוגע לתאונות הדרכים אינן בשאלת האחריות אלא על גובה הנזק בלבד. נראה כי המבקשת שילמה למשיבה סכומים שאינם שנויים במחלוקת על בסיס קבלות המוכיחות תשלום בפועל מקום בו תוקן הרכב, ומקום שבו לא הוכיחה המשיבה תשלום בפועל של החשבוניות בגין תיקון הרכבים ותשלום בגין שכ"ט שמאי (או שדרשה סכומים הגבוהים מהתעריף המקובל) קוזזו סכומים אילו מהתשלום שהעבירה המבקשת למשיבה. ההוכחה אם שולמו הוצאות המשיבה בפועל דינה להתברר בבית המשפט בשלב הראייתי.

יתרה מכך, נראה מטענות שני בעלי הדין כי קיימת מחלוקת אמיתית בהתייחס לראש הנזק "ירידת ערך" ואף זה טעון בירור עובדתי וראייתי ולא זה השלב שבו על המבקשת להוכיח טענתה.אי צירוף חוו"ד שמאית נגדית במסגרת הבקשה לביטול פס"ד אינה מהווה עילה לדחיית הבקשה.