תא"מ 43358-02-14 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אשר ואח'

בפני תביעה כספית, אשר הוגשה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 10,841 ₪. ביום 25.8.13, בשעה 08:00 או בקירוב לכך, אירעה תאונת דרכים ברחוב רבוצקי פינת ששת הימים ברעננה, בסמוך למעגל תנועה, בין רכב התובע 2 מסוג מיצובישי, בו נהגה גב' סמדר וולפגור, לבין רכב מסוג פג'ו בו נהגה הנתבעת 1 (להלן: "התאונה"). תביעה זו הינה תביעת שיבוב של התובעת 1 אשר פיצתה את מבוטחה – התובע 2, וכן תביעת הפסדים של התובע 2. המחלוקת הנטושה בין הצדדים, הינה באשר לאחריות מי מהנהגים המעורבים לקרות התאונה. ביום 15.2.15 נערכה לפני ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו עדויות הנהגים המעורבים (גב' סמדר וולפגור והנתבעת 1, גב' לירון אשר). הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

כיצד התרחשה התאונה?

בהתאם לטענות התובעים, כפי שנטענו בכתב התביעה, וכפי שהועלו בדיון שנערך בפני, התאונה התרחשה עת הוסע רכב התובע 2, בידי רעייתו, גב' סמדר וולפגור, במעגל תנועה, כאשר הכיכר פנויה, ובעת שהגיע הרכב לקצה הכיכר, אל הנתיב המוביל ליציאה מן העיר, חשה הגב' וולפגור כי הרכב ספג חבטה קלה מאחור. לטענת הגב' סמדר וולפגור, בזמן התאונה הוסע הרכב בו נהגה, במהירות שאינה עולה על 30 קמ"ש, ובעודה בנסיעה בכיכר, כאשר הכיכר פנויה, הגיח רכב הנתבעת 1 ופגע ברכב מאחור. וכך העידה גב' וולפגור, בחקירתה בבית המשפט:

"ש. דווקא שמדובר בסיבוב, יכול להיות שהחלק הקדמי שלך עבר והחלק האחורי השתפשפת עליה. לא ראית אותה לפני התאונה, לא שהיא באה, לא שהיא עומדת. אין משהו שמפריע לך לשדה הראייה?

ת. אני יודעת איך אני נסעתי. הכיכר הייתה חופשית. נסעתי בקצב סביר ורגיל של בוקר. נסעתי רגיל. נסעתי במהירות של 30 קמ"ש. לא לקחתי בצורה חדה את הסיבוב. לקחתי את הסיבוב בצורה מקובלת ונורמטיבית.

ש. אני אומר לך שהנהגת השנייה עמדה בהתחלה בקו עצירה לפני מעבר חצייה, התקדמה לקו הצומת על מנת לראות אם יש רכבים. הם עברו ואף אחד לא פגע בך. רק את השתפשפת עליה.

ת. אני לא יכולה לשלול כלום. מבחינתי הרגשתי משהו מאחורה. אני נסעתי בביטחון מלא. תמיד אני מסתכלת קדימה. המבט מקיף כמו בכניסה לכיכר".

בהתאם לטענות הנתבעים, כפי שפורטו בכתב ההגנה, וכפי שהועלו בדיון שנערך בפני, התאונה התרחשה עת הגיע רכב הנתבעת 1 למעגל התנועה, במטרה להסתובב בכדי לצאת לכיוון השני. או אז, עצר רכב הנתבעת 1 בקו העצירה המסומן בכביש, ולאחר שהנתבעת 1 ווידאה כי אין הולכי רגל, התקדם רכבה מעט. לפתע הגיח רכב התובע 2, נהוג על ידי הגב' סמדר וולפגור, ובעוד הרכב בנסיעה בכיכר, לקראת סוף הסיבוב, פגע ברכב הנתבעת 1 בחלק הקדמי שמאלי. וכך העידה הנתבעת 1, הגב' לירון אשר, בחקירתה בבית המשפט:

"ש. טוענת הנהגת השנייה שהתפרצת לתוך הכיכר ופגעת לה ברכב?

ת. אם הייתי פוגעת לה ברכב, היא הייתה מרגישה אותי. אני לא הבנתי מאיפה זה הגיע. אני עומדת בכיכר, זה היה יום ראשון שלי בעבודה, באתי בסבלנות, הגעתי מוקדם כדי לא להיות בלחץ. זה היה בוקר רגוע. זה לא שמיהרתי לשום מקום. פתאום הרגשתי דפיקה ברכב. אני אפילו לא הבנתי מי עשה את זה. היא באה ודאגה לי. קו העצירה הוא לפני מעבר החצייה.

ש. מדוע את חושבת שהאחריות על כתפי התובעת?

ת. מדובר בכיכר עמוסה שאני עוברת בה כל יום. אני התקדמתי, עצרתי. הרכב שלי לא היווה הפרעה לתנועה. אני מסמנת על גבי התמונה היכן עצרתי".

דיון והכרעה