תא"מ 43341-07-15 כריסי נ' שמואלי

1.בפני בקשה לדחיה על הסף של תביעה, מחמת מעשה בית דין. אציין, כי הבקשה כוללת סעדים נוספים (כגון: העדר יריבות, העדר עילה, וכיו"ב), אשר ברובם ככולם אין ממש, ומכל מקום, אין צורך להכריע בהם נוכח תוצאת פסק-הדין.

2.נושא התביעה הוא השתתפות בעלויות עבודות גמר בגדר אבן העומדת במיצר בין מגרשיהם של שני שכנים. את הגדר בנה המשיב, זה מכבר, והיא שימשה כבר כר פורה למספר הליכים. הראשון בין אלה היה תביעה קטנה (ת"ק 64550-10-13), שנדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, בפני כב' הש' ר' פלג, והסתיימה בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, וזה לשון חלקו הרלבנטי: "הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 25,000 ₪. עם ביצוע התשלום מסכימים הצדדים שלא יהיו להם יותר טענות הדדיות בקשר לעלות בניית הגדר."

3.אין חולק כי הסכום המוסכם שולם.

4.התביעה עתה היא לתשלום המחצית מעלויות עבודות הגימור של הגדר, בצדה הפונה למגרש המבקשת. המבקשת טוענת, כי פסק-הדין בתביעה הקטנה הכריע בגורל עלויות אלה, ואילו המשיב טוען, כי פסק-הדין הכריע בעלויות בניית הגדר עד אותה עת, ועתה מדובר בעלויות נוספות.

5.ביתר פירוט, המשיב טוען, כי התביעה היתה לעניין עלות עבודות השלד בלבד, ולראיה הוא תומך טענותיו בכך שהקבלות שהוצגו על ידו בתביעה הקטנה היו של עבודות השלד בלבד, ושל קבלן שלד בלבד. הוא טוען עוד, כי הצורך בביצוע הגימור בצד הגדר הפונה למגרש המבקשת נבע מדרישת הרשויות, שבתורה נבעה מדרישות המבקשת מהרשות, ומכתבי התלונה ששלחה אליה – לאחר פסק-הדין בהליך הקודם.

6.המבקשת אינה מתייחסת ספציפית לנקודות אלה, שכן כדרכו של הליך ביניים בסדר דין מהיר, לא הגישה תגובה על תגובת המשיב, ולאור תוצאת פסק-דין זה, לא מצאתי צורך לקבל את תגובתה, שכן לטעמי אין בנימוקי המשיב כדי לסייע לו.

7.קריאת נוסח פסק-הדין כפשוטו תומכת בעמדת המבקשת, שכן הלשון היא בהירה ופשוטה, וכוללת ויתור הדדי על טענות הנוגעות לעלויות בניית הגדר, סתם, ללא פירוט, ללא סייג וללא הגבלה.

8.נהפוך הוא, קריאת המשך ההסכם (שלא צוטט למעלה) מלמדת כי בעניין אחר כן טרחו הצדדים להחריג התפתחות עתידית אפשרית, שאינה רלבנטית לענייננו, והנוגעת לצורך שיתעורר, ככל שיתעורר, בשינוי מיקום הגדר. אם בעניין זה טרחו הצדדים לסייג את הסכמותיהם, מתחזק הרושם, כי הצדדים נמנעו, ביודעין, מהכללת סייגים אפשריים אחרים.

9.זאת ועוד, מאחר שגיבוש מסקנה סופית באשר לסוגיות שעמדו להכרעה בעת מתן פסק-הדין בתביעה הקטנה מחייב גם עיון בכתב התביעה, הרי שעיון זה אך מחזק את הרושם הראשוני שיוצרת לשון פסק הדין, שכן הוא מלמדנו, כי המשיב היה מודע, כבר אז, לקיומה של מחלוקת אפשרית לעניין עלות עבודות הגימור. כך, בכתב התביעה בתביעה הקטנה הוא טוען (סעיף 13): "הנתבעת [המבקשת – צ.ל.] מתנה העברת התשלום החלקי בחתימת התובע [המשיב – צ.ל.] על מכתב... [שעל פיו] יצטרך התובע לטייח ולצבוע את החומה בצד של הנתבעת על חשבונו בלבד...". יתר על כן, כתב התביעה עצמו נוקט בלשון "עלויות בניית החומה" מספר פעמים, ואינו מתייחס, ולו פעם אחת, ל"עלויות בניית השלד" או "עלויות בניית החומה עד כה", וכיו"ב.